אפרופו עצוב על אסון נחל צפית ומשפטם של מנהיגי אותה מכינה/מדינה
היום נערכה הישיבה הרביעית של בית משפט דרומי בעניין נאשמי אסון נחל צפית שאירע לפני למעלה משנתיים (אפריל 2018)... ישיבה טכנית וסתמית... סביר להניח שהמשפט יימשך עוד שנים רבות כי מנהיגי אותה מכינה/מדינה מיותרת אינם מוכנים לתת דוגמא אישית, לקחת אחריות, לשאת באשמה, ו"להעלם"! ומה שמדהים עד דמע היא האנלוגיה לימינו אנו... אותה התנהלות חסרת רסן ובושה נלמדת מלמעלה כלפי מטה כבר עשור ויותר... ושוב הוכחה לכך שמגפה אינה גורמת לנזק עצמו אלא מגלה ריקבון של הנהגות נבחרות וכאלה שמטעם עצמן... בסך הכל אין הבדל בין מי נחל צפית דאז למגפת הקורונה דהיום... זה היה פרומו ידוע מראש!
אז, ב-אפריל 2018 נכתבה האמירה הבאה שמהדהדת עד ימינו ואף ביתר שאת:
"בכל שבט אחר, היה מוכרז יום או יותר
של אבל לאומי, דגלים היו מורדים לחצי התורן,
מנהיגים היו קופצים מגגות או מתפטרים ונעלמים מבושה,
יורדים לבד מהבמה אל תהומות הנשייה, תרתי משמע...
ואחרים -- היו מושמים מאחורי סורגים של זיכרון,
דיכאון ואפסות של ברזל חלוד ועכברושים...
אבל אצלנו!
על עשרה 'יפי בלורית ותואר' זכים וצחים כשלג,
שירדו לטמיון הבוץ בלי מטרה ומוהר
ולא על 'מגש של כסף'...
'זיו עלומים' שנכחד כך סתם בלי מלחמה,
אפילו לא לפחות למען דגל של חירות,
גם אם לא כל-כך צחור...
כן, אצלנו!
יש רק משטרה, נרות נשמה, פרחים ואפס תהייה!
אכן קהו חושים, רגשות הפכו לאבנים, כי
עסוקים הם, מנהיגים לכאורה, נבחרי ציבור בפרוטה --
בבחירה עצמית לדעת תוך כדי טיול ב'גן הילדים הקפואים'
אך אצל אחרים!
חרבות חרקירי היו מדממות לאין קץ
או לפחות לשבעה ימים או עד הופעת 'לקיחת אחריות' מתפטרת --
של משרתי ציבור בשכר של כסף לא שלו... כסף של
משלמי מיסים, הורי אותם יתומים שמתו לשווא...
כי לנו יש רק רף פלילי במקום ערכים ונורמות
וביניהם שדה בור של קוצים מושקים ב'הון-שלטון'
תם ונשלם... התחזרנו, אנו הבוחרים הקטנים המבוזים."
נ.ב. נחמה פורתא:היום מקריבים קשישים ולא ילדים...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה