עוד ממחזור לימי קורונה
פגישת מחזור
שעת צהריים חמה ונוטפת זיעה,
בגן העדן, בצל סוכת גפן ועץ תאנה
מסבים לשולחן מפורמייקה ירקרקה,
על זוג כורסאות פלסטיק של כתר,
שני וטרנים של מגפת הקורונה האחרונה,
שני ותיקי קרבות שפרשו לישיבה של מעלה,
ומעלים בעשן נרגילות, זיכרונות מהמערכה:
רבי נגיפיהו ורבי קשישיהו תנצב"ה...
האחרון אינו יכול לרדת למטה, בעוד
הראשון עדיין נע ונד בין מטה ומעלה
מאז ועד ימים אלה, ממש.
על השולחן, מאפרות וגפרורים, אביזרי נרגילות,
עוגיות דבש מלכות, בקבוק עראק, שתי כוסיות וקרח בקוביות.
זמן רב לא התראו והמפגש נרגש,
הם פונים זה לזה בשמות חיבה אישיים... מאותם ימים רחוקים:
"נגיפצ'וק, מה קורה? מה מעשיך בימים אלה? מה עם המשפחה, הילדים...?"
"השבח לאל, זקנצ'יק, 'אלס איסט אינאורדנונג'... אני רואה שזכית בתנאים דלוקס!
האמת! מגיע לך... חבל שלא... טוב, לא משנה".
"עזוב זה, לא חשוב!... אמור לי בטובך, מה קורה שם למטה?
...איך שהזמן עובר, כבר עשור מאז... מעניין, למדו משהו?".
"זקנצ'יק שלי... מדהים... עדיין תמים, אידיאליסט, מאמין וחמוד...
נראה לך? אז כן, היו ועדות חקירה, הופקו קונטרסים של לקחים והמלצות...
כולם שוכנים עפר במגרות מעלות אבק!
אף לא אחד לקח אחריות, כמה שין גימלים עפו
מי שנפל,נפל! מי שלא קם, לא קם.
מענקים הפכו להלוואות, קיזוזים הופיעו והלוואות הפכו לשעבוד,
ומשם להוצאה לפועל, פת לחם וקפיצה מגגות, התהומות התקצרו...
והנותרים המשיכו לטוס לחו"ל, לאכול כוכבי מישלן לתיאבון.
אף לא אחד הוכנס לבית האסורים!
אף לא אחד התנצל או זז לצדדים!
חולקו מדליות והודלקו אבוקות ומשואות,
דוקלמו נאומים, נכתבו מסות ומאמרים...
כמויות ענק של שמאלץ זרמו בעורקים, דרכים ומסכים
עד שהמערכת קרסה ממגפה של צנתורים...
ובקיצור נמרץ -- ג.מ.ג. -- גורנישט מיט גורנישט".
רבי קשישיהו, בפנים נפולות ודמעות זולגות ולא של תנין:
"אז מה, נגיפצ'וק? אני צריך להודות לך ששלחת אותי לכאן, למעלה,
וחסכת ממני את הסחי והמיאוס הזה?".
"רבי יקר, אתה יכול מצידי, להודות, לקלל או להתפלץ -- היינו הך!
רצית לדעת? הנה , אתה יודע, שקוף על השולחן.
וחוץ מזה, אגלה לך סוד קטן וגלוי...
המשפחה שלי, משפחת הכתרנים כבר לא יעילה,
איך שהוא, הם למדו להתחסן מולה, ברם אולם,
בממלכת הוירוסים יש אינספור משפחות...
אז בקרוב, בני הדודים שלי, משפחת המקלעות
עומדת לצאת לשוק והם לא שמשות נחמדות כמונו,
אלה זרי קוצים וסרפדים צורבים, שיורקים אש ותמרות עשן
ואתה... אתה תוכל לצפות בהם מלמעלה,
אתרום לך טלסקופ מצוין ותוכל לזהות...
אפילו את הנכדים והנינים... שלך! זקנצ'יק שלי!".
ליבת הפשקוויל
אלוהים נעץ על קיר מודעה,
פשקוויל מדאורייתא:
רבי זה וזה מתמנה בזה
למנהל-מתווך בקהילה זו וזו.
שכר ועונש, גהינום וגן עדן
הובטחו ונצרבו מן התורה...
זה מותר וזה אסור,
זה כשר וזה טריפה,
בג"ץ וצבא חס וחלילה,
אין ליבה, רק תורה,
זו שנקבעה על ידה...
עוני כפול חמש שווה
לעושר של חומש.
החומות גבהו והעורבים
ממעל התעופפו.
איוב ונגיף תכננו ניסוי
והורידו מגפה על הקהילה.
זעקות העזרה עלו השמיימה,
אך אלוהים בשנ"צ, נאמרה המילה.
הכופרים הזרימו שמאלץ
שנשפך ברחובות העיירה...
אלוהים השנ"צ, המילה נאמרה!
פטון התייצב קבל עם ועדה:
"מעדיף חיילים שלי חיים בלי מדליות
ובצד השני מתים עם אותות!".
איוב ונגיף למדו, העירו האל משנתו:
מסקנה הביאו, ליבה וצבא בקפלים צרבו...
האל השתבץ ומפי המתווך אמר "לא!
המבול עוד יבוא!" ושקע בשנת-כתר.
האורגזמטרון [מרגיעון= מכשיר לעיסוי קרקפת]
יום ולילה, לילה ויום, בהם:
עיתונים וספרים מודפסים או אלקטרוניים,
רדיו בערוצים וטלוויזיה עם או בלי כבלים,
מדיה דיגיטלית ורשתות דייג חברתיות,
פוסטים, סטוריז, טוקבקים וציוצים של עורבים,
סרטונים והולוגרמות ביו-טיובים...
על נייר, צג, תמונה, במה או מיצג... יעל מה לא?!
מצויידים בגרפים, סכמות, סקיצות ועקומות של בלהות.
מופיעים הגיבורים עם מקהלה יוונית ברקע
ובקדמת הבמה או ממש בחול הזירה, מתרחש הדבר:
בקוליסאום -- אורגזמ - י - טרון,
לחם ושעשועים באמפיתיאטרון!
עיסוי לקרקפות ההמון...
כולם: מופיעים, מפטפטים ומשחקים עצמם לדעת,
כולם אקסים (לשעברים) ומכהנים: מנכ"לים, שרים, ראשי מכונים, מבקרים ופרשנים,
מומחים, ידענים ןודוענים, משפיענים ושושואיסטים, מובילים, יחצנים ולוביסטים,
מוכרי לוקשונים, נביאים ומשיחיסטים... ויש גם עתידנים וידעונים, משקיעים הון בסיכון
והמשותף לכולם? -- מצב צבירה של אורגזמה שבטית עטופה בכובעון... על חשבוני שלי!
אני, האזרח הקטן, הצעיר או הזקן, הלומי קרב של עבר והווה,
משלם המיסים שקורע את ישבנו הדבוק לצלחת פטרי אדומה
לגידול נגיפים עם זרי קוצים שמכתירים בעלי קרחות נבחרים!
מפגישת מחזור אני יכול להבין שאתה מאמין בעולם הבא?😄
השבמחקממש... אלא שהוא נמצא בעולם הזה!
השבמחק