יום רביעי, 6 במאי 2020

שישה נתיבים

                                   שישה שבילים לפוליטיקה הישראלית

אדם "פשוט, חכם, משכיל וישר-דרך" רוצה להיכנס בשערי הפוליטיקה הישראלית, בתום לב ונפש חפצה, ובתנאים השוררים בשיטה הדמוקרטית שלה דהיום -- מה עליו ללהיות או לעשות? בראש ובראשונה עליו להפנים את העובדה שהוא דומה לבן-תמותה שיושב על הדשא בכיכר ראשונית (העם הריבון והאדמה עליה חי) שממנה מתפצלים שישה שבילים שמובילים לכיכר משנית (הפוליטית: בחירות, משטר דמוקרטי, שירות לציבור... ועוד), מטרת הליכתו.
בכיכר הראשונית, הדשא מורכב מכסף או שווה-כסף ובכיכר המשנית הדשא מורכב מכוח ושלטון. ששת השבילים הם:

   - להיות עשיר מבית עם כמות כסף עודף שנתנת לבזבוז ללא נזק עצמי.
   - להיות בעל ייחוס אבות, בן של...
   - להגיע מתחום התקשורת/פרסום: רדיו, טלוויזיה, עיתונות ומדיה דיגיטלית (רשתות הדייג החברתיות).
   - למשכן את כול הנכסים של המשפחה הנוכחית והעתידית עם או בלי הלוואות בשוק הלבן, האפור והשחור.
   - למכור את ישותך לבעלי הון ואינטרס ולהיות תלוי בהם וחייב להם עד סוף הקריירה שלך.
   - להתחבר באהבה לאלת המזל או הכריזמה הסוחפת...

במידה ואינך צועד באחד או יותר מששת הנתיבים האלה, הסיכוי שלך להשתלב ולהשפיע בשדה הפוליטי (זירת הקוליסאום או מלחמת השוורים), היא אפס מוחלט ואף מתחת לו (לההפך לכשלון ליצני מכוער ועזוב לנפשו). בנוסף, ברור לך, "אדם פשוט, חכם, משכיל וישר-דרך" שאם עברת בשביל ונכנסת לשדה הפוליטי ואתה פועל בתוכו בהצלחה כזו או אחרת -- "נגזר עליך" להישאר בו לתמיד ולהתמחזר בו גם אחרי כשלונות קטנים או גדולים כי אתה מכור. הפוליטיקה הישראלית הכריזה על עצמה כמקצוע נצחי שאינו דורש רישוי או הסמכה ובשום אופן לא כשליחות חד-פעמית רחמנא ליצלן. בפוליטיקה הישראלית אין מיתוס או אתוס או מסורת שאומרים: אתה, ה"אדם פשוט, חכם, משכיל וישר-דרך" תורם ארבע, שמונה או שניים עשר שנים (גג) לטובת שירות לציבור ולאחר מכן חוזר לעיסוקך הקודם, למקצוע האמיתי שלך - כי - הפכת למוצר חסר תחליף, וככזה אסור לך לרדת מהזירה כי זה אסון לעם שנתן בך את אמונו ובעצם אתה בוגד בו!!! בפוליטיקה הישראלית אין את עקרון החילופין שמונע קביעות והיקבעות שמובילים לניוון, התאבנות, הדבקות לכיסא ושחיתות. בפוליטיקה הישראלית, המושגים של: נורמה , דוגמה אישית, ערכים ומוסר, יושרה, כבוד הדדי ולקיחת אחריות -- נעלמו! נשאר רק הרף החוקי-פלילי וגם הוא אינו מונע מיחזור של פוליטיקאים כושלים וסורחים. אין פלא שמזה זמן רב אין כאן מדינאים או מנהיגים אלא לקט של עסקנים ופוליטיקאים חסרי בושה, מצפון, חיבוטי נפש ורגשות אשם (פוליטיקאי הוא בסך הכל עסקן משודרג). בפוליטיקה הישראלית אין קשר ישיר או עקיף בין האזרח משלם המיסים לבין נבחר הציבור (ראה את שיטת הבחירות היחסית שמתקיימת רק בשלוש מדינות דמוקרטיות על פני הגלובוס... ישראל, ניו-זלנד ועוד אי קטנטן אחד...) -- מה שמאפשר השתלטות של טכניקות של קומבינטוריקה, מניפולטיביות, פופוליזם, אופורטוניזם ועוד "איזמים" רבים, כולם נטולי רסן ובושה -- שהרי בזירה אין קהל בר-דעת. בפוליטיקה הישראלית אין קשר בין אמירת אמת או שקר לבין הצלחה בבחירות...
ןלכן, עקב כול הסיבות והנסיבות האלה ונוספות -- אין סיכוי ש"אדם פשוט, חכם, משכיל וישר-דרך" יעזוב את הכיכר הראשונית ומכאן שבזירה נוהמים קופי אדם שתלטנים ולא ראויים שאנו בוחרים -- ומה לנו כי נלין?

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה