האם?
האם יש תחתית לסוף?
האם יש מתחת לאפס לאין קץ?
האם יש גבול לאין גבול?
האם ועד היכן אפשר לגלוש
במדרון חלקלק אל תהום?
בשלנו? אצלנו? בנו?
כל מה שחשבנו שלא יכול לקרות,
כל מה שחשבנו שאין סיכוי שיקרה,
כל מה שחשבנו שלעולם לא יקרה
כי לא חוצים קווים אדומים
לעד, לנצח נצחים, לעולם... לא חוצים!
אז חשבנו!? הכל ממשיך לקרות
ולנו לא נותר אלא לבהות... ולהסס,
להתחבט, להתלבט, להתענות ולהתכרסם...
האם לרחובות? בתופים ובכי חצוצרות ודם, ודם, ודם,
או לנציבי מלח נהיה כאשת לוט
ולא במבט לאחור, אלא מול סדום ועמורה
בלבן של העיניים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה