אשמת החילונים

                              "חברת הלומדים החרדית" -- פטנט ישראלי חילוני

תוך כדי דפדוף בגיליון סוף השבוע של "דה מרקר" (23.10.2020) נתקלו עיני בקטע הבא : 

"בשיא הגל הראשון של הקורונה, איבדה ישראל את אחד מחוקרי החברה החרדית החשובים ביותר שלה. פרופ' מנחם פרידמן -- האיש שטבע את המונח 'חברת הלומדים', במובן של חברה שחיי הגברים שבה מוקדשים ללימודים בכולל, להבדיל מעבודה ופרנסה, הלך לעולמו. הגילוי החשוב של פרידמן הוא שחברת הלומדים היא תופעה חדשה. בערי המושב בפולין במאה ה-19, לכאורה בשיאה של התרבות החרדית, לא היתה חברת לומדים. היו אמנם מי שהקדישו את חייהם ללימודי קודש, אבל הם היו ספורים -- עילויים בתורה, שהקהילה מצאה לנכון לממן את לימודיהם. הרוב הגדול של הגברים החרדים עבד לפרנסתו, מהסיבה הפשוטה שלא היה מי שיממן אותם ואת משפחתם מחוץ לשוק העבודה. המהפך שהביא להמצאת חברת הלומדים נולד עם ההגירה ההמונית לארה"ב ולישראל לאחר השואה, ובעיקר עם הקמת מדינת ישראל. הסיבה היתה המימון: מדינת הרווחה הישראלית, וגם זו האמריקאית העמידו לרשות החרדים את האמצעים הנדרשים לקיום חברת הלומדים: חוק חינוך חובה חינם, קצבאות ילדים, סיוע בדיור, ביטוח בריאות חינם, תשלומי סעד לעניים" [מירב ארלוזורוב, "למה החרדים לא עובדים? כי זה פשוט לא משתלם להם", גיל' סופ"ש של דה מרקר, 23.10.2020, עמ' 10]. בקטע יש כמה אי-דיוקים טכניים שוליים אך בעיקרו הוא נכון (המאמר הוא כלכלי ומוקדש רובו ככולו להוכחת הטענה שבכותרת המאמר). עיון בקורפוס המחקרי העצום של החוקר מאשש את הסיפור ההיסטורי כפי שהראה בעבודותיו...

הקטע הזה צד את עיני כי הזכיר לי בבהירות שיחה אחת ארוכה (בין רבות אחרות) שהתנהלה בין רופא בכיר (אנוכי) לבין מטופל אחד, פוליטיקאי חרדי בכיר מאוד כבן שבעים, באחד הערבים בהם היה מאושפז בהשגחתי (מפאת צנעת הפרט והחיסיון הרפואי לא אפרט יותר). זה קרה לפני כעשרים שנה... אז לא ידעתי על מחקריו של פרידמן אבל ידעתי היסטוריה... להלן סיפור אותה שיחה משוחזרת מזכרוני (השיחות נסבו מטבע הדברים, פרט לנושאי רפואה, על היחסים בין חילונים לחרדים. הוא ידע אודותי והבחין היטב בעובדה שאני אדם, יהודי,ציוני, ישראלי וחילוני מובהק) :

"מר איקס, אני יודע שאתה אדם בעל השכלה כללית רחבה (בנוסף להשכלה התורנית שלך) ולכן מניח שלא יקשה עליך להתלוות אלי למסע אחורה ברכבת הזמן כדי לברר סוגיה עליה כבר שוחחנו בעבר, מה עוד שיש בידי מקורות רבים כדי שתוכל לבדוק דרכם את נכונות הנתונים שיוצגו במסענו" -- "ברור, דוקטור, אני איתך למרות שאיני יודע למה אתה חותר?" -- "זה יתברר לך די מהר... זהו מסע אינטראקטיבי ולכן אני אשאל ואביא נתונים ואתה תסכים או תפריך אותם וכך נתקדם... אנו נוסעים לאמצע המאה ה-19, המחצית השנייה שלה, אחת מהשנים דאז, לאזור במזרח אירופה שהיה קרוי "תחום המושב" (היום זה בערך מזרח פולין, אוקראינה, בלארוס וליטא)... תסכים איתי שזו הייתה תקופת שיא ופריחה של היהדות האורתודוקסית במהדורה המזרח אירופית. היא הייתה הגדולה מבחינה מספרית ובודאי הרבה פחות מתבוללת מהיהדות של מערב אירופה?" -- "עד כאן, דוקטור אתה מדייק וזה מפתיע, אני מתחיל לחשוש... אבל תמשיך" -- " אנחנו נעצור ברשותך בעיירה טיפוסית שמכילה 1000 משפחות יהודיות שמעל 95% מהם דתיים מובהקים... היתר משכילים מתבוללים וכדומה... זה זניח לצורך סיפורנו... מסכים?" -- " המשך, אתה מדייק" -- " מכיוון שהדיון הוא סכמתי, אני מניח שזה יהיה סביר לומר שבכל משפחה היה סדר גודל של קרוב לעשרה ילדים?" -- "לצורך העניין זה בסדר... לאיפה האיש הזה חותר?" -- "אז יש לנו 10000 ילדים, אני מניח שזה ברור שבערך חצי מהם זכרים וחצי נקבות... וילדות לא נחשבות אז נשארנו עם 5000 זכרים..." -- " מבחינהמספרית אתה שוב צודק, אבל אני מוחה! מה זאת אומרת שבנות לא נחשבות? מאיפה הוצאת את זה? זה מעליב, אצלנו בת מלך כבודה פנימה ומי ימצא אשת חיל וכך הלאה..." -- " טוב, סליחה, התכוונתי שבנות מתחנכות אצל האימא בבית ותו לא... כעת מ-5000 זכרים, סביר להניח שלפחות מחציתם הם מתחת לגיל 13 כך שאנו נשארים עם כ-2500 גברים צעירים..." -- " מסכים, סביר, הגיוני, אז מה אתה רוצה להגיד בזה? דוקטור, תתקדם..." -- " ובכן רב' איקס, להערכתך, באותה התקופה ובאותו המרחב, כמה מאותם 2500 גברים צעירים, תורתם הייתה אומנותם?". האיש נדהם, השתתק לדקות ארוכות, הביט בי במבט נוקב אבל לא מתחמק : "דוקטור, אתה ממזר גדול, אשר יגורתי בא לי... אבל לא אתחמק... אחדים ובודדים בלבד!". אני לא הרפתי מהלחץ " זאת אומרת שהיתר עבדו לפרנסתם בכבוד ועל פי השכל הישר ורק העילויים ישבו ולמדו על חשבון העשירים התורמים וכדומה" -- "אכן כן דוקטור ממזר, עכשיו אני מבין מה תהיה שאלתך הבאה ואני כבר מצהיר שאין לי תשובה מוחלטת... רק השערות..." -- " רב' איקס, עזוב זה... הבנתי והמבין יבין... אני מחזיר את הרכבת לימינו אנו, ומבקש השלמות על ידי תשובתך על שלוש שאלות זעירות ופשוטות [הוא מלמל לעצמו... "זעירות אצלו זה פצצות אטום"] "...

ראשית, היכן בספרות הדתית-תורנית, מימי התנ"ך ועד השולחן ערוך כתוב במפורש, כחלק מתרי"ג המצוות, שאדם צעיר נשוי ואב לילדים לא חייב לפרנסם בכל כוחו וכל עוד נשמה באפו? שנית, באם הנך מסכים שהעיסוק ברפואה הוא קדוש, ומבחינת הדת, פיקוח נפש דוחה שבת ולכן תורת הרפואה היא אומנותי 24/7/365... אזי איך הגעתי לרמתי זו תוך כדי הקמת משפחה, שירות בצבא, פרנסת הילדים ועוד... ואתה הרי יודע מי אני ומה אורח חיי כי אתה כאן למעלה משבועיים...? ושלישית, גם אם אקבל את "ההשערות" שלך... הסבירות שיותר מאחוז אחד ואף פחות, מאותם עשרות אלפי אברכים, הם עילויים דמויי לאונרדו דה וינצ'י או הגר"א או הרמב"ם -- היא אפס, עדיין, מה עושים אותם 99% האחרים? ואחרון אחרון חביב : גם אם נקבל את הטענה של החזון איש ואחרים שאחרי השואה נדלדלו השורות ויש לייצר במהירות דור רבנים חדש... זה לוקח גג, 10 או 15 שנים ולא 50 שנה!? אתה לבטח יודע שאחרי 1973 צה"ל איבד שדרת פיקוד דורית שלמה ועבדנו קשה כדי למלא את החסר וזה לקח שנתיים שלוש... אני מניח שכדי ליצר רב בעל שיעור קומה לוקח יותר... אבל בכמה יותר?"... האיש היה מעט חיוור והרגשתי שאולי הגזמתי... הרי הוא מטופל שלי ואסור לי להקשות עליו... אבל הוא הסכים לשיחה...

התשובות שלו היו מגומגמות ועבשות אך מלאות כאב והתחלתי לרחם עליו ואפילו להאשים את עצמי... בסוף השיחה הוא חייך ואמר : " דוקטור, היה לי לעונג, אתה חריף וידען ואולי אפילו יודע מעט גמרא ואתה אידאליסט ואשרי לנו שזכינו בך... אני חייב לחשוב על התוכן של שיחתנו ומבטיח לחזור אליך..." הרגשתי שהוא מורח אותי אבל חשתי תחושת ניצחון פירוס כי הוא פוליטיקאי ואני סתם אזרח... ואידך זיל גמור... הקטע מהעיתון העלה את השיחה הזאת מהאוב ואת זכרו של פרופ' מנחם פרידמן... דיינו... ומה הלאה?