סיפורה של קינה לעת לילה
יום שני בשבוע נוסף של סגר, שעת ערב ומול מסך מרצד, בין פרסומת לזמריר,
בכורסאות מתכווננות רובצים אזרחים משלמי מיסים נציגי מעמד, מגזר, מגדר ותמהיל
וצופים בשלווה מטומטמת בשני דיווחים יבשים על שני אירועים בשתי ערים במקביל:
בעיר אחת גדולה ותוססת, בעל חנות נעליים העומד על סף פשיטת רגל ועל סף ייאוש
פותח את חנותו ומוציא החוצה אל המדרכה את מאות קופסאות הנעליים ומפזרם בנדיבות
"בואו אנשים אומללים וקחו הכול בחינם כי הנעליים האלה הם נוף שירת אדישותי לפני אובדני
אני לא יודע להכין מרק נעליים לילדיי כמו צ'פלין שידע להכין מרק מסמרים בזמנים אחרים...
בואו בהמוניכם, קחו ותהנו עם או בלי מרק... ואני אלך לי לדרכי אולי להצית עצמי בכיכר?" --
והם באו, ועוד איך באו, ולקחו וחטפו עם דמעות בעיניים ובלי ריב על שפתיים... לא היו שם צעקות,
אבל אז הופיעו השוטר והפקח והתרעמו על ההתקהלות... הנעליים תפסו את מקומם של המסכות...
הקהל סילק את השליחים בבושת פנים אבל הם פנו לבעל החנות והכריחוהו להביא צפרדעי פלסטיק
שאם לא כן הקנס יכלול חוץ מפתיחת לא חוקית של חנות, גרימת התקהלות וזריקת אשפה ברשות הרבים,
הפרת חוקים, המרדה, הסתה ועוד כהנה וכהנה. בעל החנות קרע את נייר הדוח לגזרים מול הפנים ההמומות
של השליחים לקול בכיים ומצהלות ליבם של האנשים המלקטים נעליים... האמת היא שהמדרכה נשארה
נקייה ללא זכר לנעליים, השליחים הלכו, בעל החנות המובס נשאר עומד לבדו והחידלון זולג על לחייו...
מלאך הביט מלמעלה ואמר לעצמו: הייתי מצפה לראות את השוטר והפקח והאנשים והבעלים
פותחים בצעדה עם צפרדעי אשפה מלאים בנעליים, מגפיים, סנדלים וגם גרביים תואמים
לכיוון הבירה, ובבוקר מציבים את הסחורה בפתח ביתו של ראש הממשלה
ומבקשים ומתחננים בפני בני ביתו לבוא לקחת נעליים בחינם
מתנה למשפחת המלוכה שהרי היו שם
נעליים של גוצ'י ופוצי ומומי
בעיצוב איב סן לורן...
אם אין לחם ואין עוגות אז לפחות נעליים...
... באותה שעת לילה מבהיר מנהל בית חולים בבירה, שאין שום בעיה במתן טיפול וי.אי.פי
לאדמו"ר חולה כתרת, על ידי צוות מבית החולים תמורת תשלום נאה... והרי לאדמו"ר
לא חסר כסף ולא חשוב מהיכן ולמה... ומה רע בכך... אותו מנהל-רופא חסר עכבות
לא שם לב שאותו רועה רוחני נדבק והדביק והתבוקק יחד עם קהילתו כולה
בחתונת בנו, בעצם ימי הסגר, ממש באותם הזמנים שהנעליים התעופפו ברחוב...
אבל כאן לא היו קנסות ולא נעליים... אבל חבל שאותו מוקיון רופא שכח פרק קטן בהיסטוריה:
כמו שהרבי הזה הקריב את צאן מרעיתו לנגיף הקורונה כעת חיה,
סבו ברח ונטש את צאן מרעיתו ב-1944 אי-שם במזרח אירופה...
מסתבר שזה עובר בתורשה... בלי בושה ודמע... הם לא שמעו על יאנוש קורצ'ק!
אז מה הקשר? בשני המקרים אין דוגמה אישית, אין לקיחת אחריות ובעיקר אין חמלה
ובשני המקרים ראש ממשלה ומנהל בית חולים אינם מתנצלים ואינם בוכים ואינם מרחמים...
והאמת: חבל שבעל חנות הנעליים לא הביא את הנעליים לחתונה ההיא,
הוא היה לבטח מוכר אותן במחיר טוב ומביא לחם לביתו...
ולהערכתי היה יכול לתרום כמה זוגות למעון המנהיג... כבונוס...
שלום לכולם, אני כאן כדי לחלוק עדות קטנה. שמי נעמי שמואל, אני בת 40, התחתנתי בגיל 31, יש לי רק ילד אחד וחייתי באושר ועושר. אחרי שנה של נישואים בעלי הפך להיות כל כך מוזר ואני לא ממש מבינה מה קורה, הוא עמוס מהבית לאישה אחרת, אני כל כך אוהבת אותו שאני לא חולמת לאבד אותו, אני מנסה כמיטב יכולתי לוודא שלי הבעל חוזר אליי, אבל הכל בלי עזרה, בוכה ובוכה מבקש עזרה, דיברתי על זה עם המשפחה שלו אבל לא קיבלתי תשובה. אז חברתי הטובה אנה ג'והנסון הבטיחה לעזור לי. היא סיפרה לי על אדם בשם ד"ר אפטה, אמרה לי שהוא איש גדול מאוד וגבר אמיתי שאפשר לסמוך עליו ואין לו שום קשר לבעיות אהבה שהוא לא יכול לפתור והיא סיפרה לי איך הוא עזר לאינספור אנשים בבנייה מחדש של מערכת היחסים שלהם. הייתי ממש משוכנע, יצרתי קשר במהירות עם כתובת הדוא"ל שלו, drapata4@gmail.com או ה-WhatsApp / viber שלו עם המספר הזה (+22958359273). אני מסביר לו את כל הבעיות שלי, הוא אמר לי שאני לא צריך לדאוג שכל הבעיות שלי ייפתרו מיד. הוא אמר לי מה לעשות כדי להחזיר את בעלי, ואמרתי את זה, הוא אמר שאחרי 3 ימים בעלי יחזור ויתחיל להתחנן, וזה באמת קרה כמו שהוא אמר, מאוד הופתעתי, זה כל כך מדהים. התהילה של מערכת היחסים שלנו עם אלוהים קרובה מאוד עכשיו ושנינו חיים באושר ועושר עד עצם היום הזה. אם נתקלתם בבעיה דומה, פנו אליו מיד ופתרו את הבעיה אחת ולתמיד. אני גם עד חי..
השבמחק