הפגנה בציבור= תפילה בציבור?
... וכעת, בחלוף מעל חצי שנה מפרוץ המגפה, ולפני שיא הגל השני, מופיעה בקרב העם היושב בציון טענה שמקורה בהשוואה בין זכות הציבור להפגנה וזכות הציבור לתפילה, השוואה הקובעת ששתיהן שוות זו לזו. המצדדים הם בני המגזר הדתי ובמיוחד החרדי. הרקע הוא מחלוקות עזות עקב עלייה בתחלואה ותמותה, אי-ספיקה מתקרבת של מערכת הבריאות, הצורך בסגרים והגבלות, צבעי רמזורים ועוד כהנה וכהנה. בדיון הזה איני עוסק במידע ונימוקים שמקורם במקצועות הוירולוגיה, בריאות הציבור, תורת המגפות, מדע, כלכלה ופוליטיקה... אלא בשכל הישר כדי לנתח את השאלה שבכותרת, האם הפגנה ותפילה חד דינם?!
לעניות דעתי "הצולעת" (והצנע לכת) מדובר בטענה מופקרת, מופרכת ואף מסוכנת ובאותה העת מגלה את ערוותנו, כולנו: התהום שנפערה בין החילוניות לבין הדתיות בחברה היהודית-ישראלית הולכת ומעמיקה ומתקרבת לאי-יכולת לגישור ולאי-פתירות ומכאן הדרך למלחמת אזרחים והתפוררות סלולה... זכרו את ערב חורבן הבית השני, שם קראו למגפה רומנה ולא קורונה... וההסבר:
עבור היהודי הדתי ובמיוחד האורתודוקסי [החרדי למיניהו; אורתוס ביוונית, משמעו ישר, נכון. דוקסה ביוונית משמעו דעה, תודעה, מחשבה ואמונה... רוצה לומר, רק הדעה שלי היא הישרה והנכונה וכל היתר... חרטא) אלוהים (חוקותיו ושליחיו) הוא המלך, הוא הריבון, הוא הקובע ומדינת הלאום והדמוקרטיה הן מתחתיו וכפופות לו. עבור היהודי החילוני, המצב הוא יותר מהפוך: המלך, הריבון והקובע הוא הלאום והדמוקרטיה שהרי אלוהים הוא עניינו הפרטי של כל אדם בדלת אמותיו ומכאן שאינו צד במשוואה.
אזרחים יוצאים להפגין כנגד השלטון הנבחר בגלל עוול שהוא גרם. אדם מתפלל לאלוהיו ולא כנגדו, אדם מתפלל עבור עצמו ובני ביתו. התפילה היא בין אדם למקום, היא אינטימית ויכולה להתבצע בכל מקום ובכל שעה כי האל מצוי בכל מקום ובכל שעה וכפי שפיקוח נפש דוחה שבת אותו פיקוח נפש אינו סותר את האפשרות להתפלל תמיד ובכל זמן ומקום ואין הדבר קשור למנהג או מסורת או פולחן מקובל (אלה נקבעו על ידי שליחים בשר ודם... לא אכנס לדיון על מהותם...). אדם לא יכול להפגין לבד בביתו כי מולו יש קיר ולא השלטון... לפיכך, ההשוואה היא מגוכחת אבל גם מסוכנת: ליהודי הדתי יש אלטרנטיבות לא פחות טובות... זכרו כי תפילתו של הנער ששרק בתפילת כל נדריי ביום כיפור התקבלה אצל האל הרבה לפני האורתודוקסים למיניהם (הסיפור הוא משל רבי לוי יצחק מברדיצ'ב). ליהודי החילוני אין אלטרנטיבות.
מה כאן מסוכן? היהודי הדתי מנצל ומשתמש בדמוקרטיה בלי בושה ביודעו בתוכי תוכו שעבורו רק האל קובע! ליהודי החילוני אין שני אלים, אחד מתחת למשנהו... ולכן ההשוואה בין זכות ההפגנה לזכות התפילה היא מופרכת מיסודה... בלי קשר לעובדות בשטח, עובדות כמו הפגנה באוויר הפתוח מול תפילה בבניין סגור וכדומה. מאידך אשמח אם יהודים דתיים יצטרפו להפגנות כנגד השלטון כמו כל אזרח פגוע אחר -- "היה מתפלל בביתך ומפגין בצאתך"!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה