על האסימטריה החילונית-דתית בעם הישראלי-יהודי
במוסף חג של עיתון אחד (07.06.2019, עמ' 7-6) הופיעה כתבה תחת הכותרת "מחטף ההלכה". הכתבה עסקה בהתבטאות יוקדת של ח"כ אחד (ב.ס.) בדבר רצונו העז ב"מדינת הלכה" כאן ועכשיו ואם לא, אזי בחתירה עיקשת לעתיד. באותו הפמפלט, צוטט רב אחד : "הסוגיות הבוערות סביב הזהות היהודית של מדינת ישראל הולכות לאיבוד. המאבק שלנו הוא למען הציבור החילוני, שגורמים לו לאבד את העוגנים ששומרים על הזהות שלו" -- "המאבק שלנו", של הציבור הדתי>"הזהות שלו", של הציבור החילוני">"למען", הדתי למען החילוני שהרי פיקוח נפש דוחה שבת! אז, כשבעה חודשים לפני פרוץ המגפה, כתבתי כתגובה לציטוט את הפמפלט הבא (העורך שיבח אותו אך סרב לפרסמו בנימוק טכני):
"רבי יקר! אני נציג של אותו הציבור החילוני שלמענו אתה נאבק בחירוף נפש כדי שלא אאבד את העוגנים ששומרים על זהותי, ובכן, איש יקר, ובטוחני שבעל כוונות טובות וטהורות, מ י ש מ ך ? מאין הסמכות? בשם מי או מה אתה דובר? ממי המינוי? מי אתה שתחליט על זהות העוגנים שלי? מה בינך לבינם? האם אלוהים והמלאכים רשומים בטבו על שמך? האם אתה נבחר ציבור שהוא רוב? האמת, לא ידוע לי שאי פעם ביקשתי את עזרתך במאבק הזה, לא ידוע לי שאני זקוק למאבקך הנעלה והמופלא למען זהותי האומללה... ובכלל, לא ידוע לי שאני במאבק כלשהו (האמן לי, אני מכיר על גופי ונשמתי, מלחמות לרוב ומכל הסוגים ואני מעיז להצהיר, כנראה יותר ממך). רבי, אזרח ישראלי יקר, האם אינך חש באסימטריה מחרידה שאתה יוצר ביני לבינך??? תן ואסביר עצמי! ושים לב!
ביום מסוים, בשעה מסוימת, ברגע אחד מוחלט, שנינו (אני החילוני, אתה הרבי, אותו ח"כ ואפילו כותבת המאמר) נפלטנו מנרתיק אישה לאחר ששכנו ברחמה, אכלנו ושתינו משלייתה במשך תשעה ירחי לידה. יחד, וכל אחד לחוד, עברנו בתעלת לידה צרה והוזנקנו בבכי וצרחה לאוויר העולם. באותו רגע מכונן היינו שווים בכל: היינו עוברים-ילודים חסרי עצמיות שלא שאלו אותנו דבר וחצי דבר כמו, לא אם רוצים אנו לבוא לעולם, לאיזה עולם, לא כיצד ולא למה ולא לצורך מה... היינו אז במצב של אישיות=אפס... היינו גושי בשר, בני אנוש ברי תמותה ותו לא!... אבל אז הגיח מישהו והטביע על מצחנו ברקוד בלתי מחיק לכל חיינו הבאים עלי אדמות -- "נולד לאם יהודיה" -- עד כאן הכל בסדר ועובדתי -- הפכנו מאנונימיים לשני בנים שווים וזהים לעם היהודי.
שנים רבות חלפו, אתה הפכת להיות יהודי דתי ואני ליהודי חילוני ושנינו אזרחים שווי-זכויות וחובות במדינת ישראל היהודית והדמוקרטית... לפחות להלכה אם לא למעשה (הלכה במובן חוק המדינה ולא במובן חוק ההלכה הדתית; אני מדלג על סוגיה זו כמו גם על הסוגיה מי קובע מהי אם יהודיה, ועוד). שנינו בני תמותה שווים, שנינו שייכים למין הזואולוגי הומו סאפיינס ושנינו מאמינים, כלומר מבצעים את הפעולה של "להאמין", שאם לא כן, הרי אנו בהמות, עצים, אבנים או דגים רחמנא ליצלן. ההבדל בינינו הוא במושאי האמונה בלבד!!! הדתיות היא הדרך שבה אתה מבצע את אמונתך (טקסים, פולחנים, מסורות...) והחילוניות היא דרכי שלי, שתיהן סוגים של דרך שנבחרה באופן חופשי פחות או יותר, ומה ששונה היא הפרשנות וגם היא לגיטימית ושווה... ברם אולם... כאן מתחילה האסימטריה שבמציאות דהיום:
אני, החילוני, מעולם לא עלה ולא עולה על דעתי להחזירך בשאלה כי אין בינינו היררכיה, מעולם לא עלה על דעתי להתערב באורח חייך בדלת אמותיך, מעולם לא הטפתי לך ונמנעתי בכל מחיר (האמן לי, שילמתי מחירים מרצון, הסכמה וכיבוד השוני) מלתת לך ציונים, מכל סוג שהוא! בכלל וככלל איני שופט את האחר השונה ממני, איני ממליץ לו או לך וממילא איני רושם מרשמים לתיקון... הזוכר אתה ששנינו נפלטנו מתעלת לידה כאפסים? -- לעומת זאת: בעינך, אני יהודי מסכן, יש לבכות לו ועליו, לרחם עליו, יהודי פגום שיש לתקנו, תינוק שנשבה שיש לפדותו על תקן מצוות פדיון שבויים ומכאן המושג "להחזיר בתשובה" (מזלי הוא שאינך שולל ממני את ההגדרה היהודית שלי... הרי יהודי רפורמי מבחינתך אינו יהודי כלל וכלל...) -- איזו יומרה! איזו חוצפה! איזה חזרה ואיזה נעליים, איזה תשובה ואיזה גרביים... מי שמך לעזאזל?
בניגוד מוחלט לחזון איש שטען שעגלתו מלאה ועגלתי ריקה (על סמך איזה בדיקה וחקירה?), אני, מעולם לא עלה בדעתי לתת ציונים לעגלתו, מעולם לא ניסיתי לתת לה ערך כזה או אחר, שהרי זו עגלתו שלו ומי אני שאעשה זאת? (כנראה שיש לי עדיין כמה שרידים של "והצנע לכת") ולא מבורות נהגתי כך אלא מכיבוד האחר והשונה. אבל הוא! הוא החליט שעגלתי ריקה מבלי אפילו להציץ בה! (זה אסור!)... ובכן, עגלתי מלאה בדיוק כמו עגלתך, התכנים שונים, הפרשנויות שונות אבל זה ענייני שלי בלבד... אני מזכיר לך, רבי יקר, הבחירה היא חופשית ושווה!
ביום שאתה תתייחס אלי כמו שאני מתייחס אליך, האסימטריה תעלם ונוכל להיפגש ולבנות גשרים יעילים שאינם בנויים על פטרונות וכפייה בשמו של איקס כזה או אחר.אלפיים שנה ישבו היהודים בגלות וחיכו למשיח בלי לנקוף אצבע (ויש כאלה שממשיכים בכך עד היום) ויצרו הלכה של גלות שאכן שמרה... והנה באו החילונים והקימו מדינה דמוקרטית שאתה ואני חלק ממנה ויש מספיק דבקים משותפים לנו מבלי הצורך הנואל בהשוואת עגלות!!! העוגנים שלי לא חייבים להיות זהים לאלה שלך... לדתיות היהודית כמו גם לחילוניות היהודית אלף פנים וכולן טובות וראויות... הכר בכך והדרך ליהדות ישראלית מתחדשת תפתח... וזכור, רבי יקר! אני, אתה והוא והם חתומים על ההסכם הדמוקרטי= הסכמה על כללי משחק שאחד מהם הוא שוויון בפני החוק של מוסדות הלאום היהודי במדינת היהודים... כל סוגי היהודים..."
מאז זרמו מים רבים ואנו בעיצומה של מגפה בריאותית וכלכלית בסדר גודל של צונמי ורעידת אדמה קשים מנשוא... ולא למדנו דבר! (המשך בפוסט הבא)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה