יום חמישי, 10 בספטמבר 2020

אגדה על תולדות הקוף החכם

                                             אדם ובחירותיו

זו האגדה על תולדות האדם ובחירתו בהנהגה
פרט לאלילים, פסלים,אלוהים וכהנים מתווכים.
בראשית היות האדם, הקוף החכם הזדקף על שתיים.
הוא היה בודד ונע בין העץ הגבוה למערה העמוקה,
בחיפוש אחרי מזון, מים ושינה בטוחה מאויב, פגע טבע ומכה.
אז הופיעו בודדים וגם ובעיקר בודדות... הקים משפחה.
משפחות התאחדו לבית-אב, לקבוצה, לחמולה, למטה ולשבט.
הוקמו גדרות, נתחמו גבולות והחלו מלחמות ושפיכות דמים
על שדות ציד ולקט, על אדמה ותפוחיה... על פרנסה, ביטחון...
ובמהרה, על שליטה וכוח, שליטה באחר וכוח עליו.
שבטים הפכו לעמים, הופיעו הדתות, בתי המקדשים,
הקתדרלות, המסגדים, ההיכלים... בתי תפילה וחפלות.
עמים כרתו בריתות, כבשו והקימו קיסרויות ואימפריות
שעלו וירדו, נכחדו ונטמעו, התחלפו, פרחו ונבלו.
המיקסר של ההיסטוריה עבד שעות נוספות,
המערכות הפכו גלובליות והכדור כמרקחה.
המדע והמגפות זהרו, רצח-עם וטיהור אתני הושרצו...
הכל הלכו והתאחדו, התגודדו והתאגדו...
והקימו ממלכת כהנים וגוי קדוש -- האומות המאוחדות.
הופיעו מנהגים וחוקים בינלאומיים ובין תאגידים,
בין גזעים, בין דתיים וחלונים ועובדי כוכבים,
והיה נראה כאילו השלימו זה עם זה, חוץ מ- או על חשבון:
מיעוטים, מוחלשים, עניים ומסכנים, דפוקים ומדוכאים, 
בעלי הון ושלטון, מהפכות פועלים וזכויות אדם ובעלי חיים...

מלמעלה מתבוננים החייזרים מגלקסיות אחרות ומתלחשים...
כי לפתע פתאום, לאט אבל בטוח... הפוך... הולכים לאחור!
כאילו מי יודע מה כאן קדימה ומה אחורה?

והיהודים הפזורים שסוף סוף הבינו שכדאי להיות לאום 
ולנצל את הזכות המפוקפקת להגדרה עצמית...
הקימו מדינה של אחד בעד כולם וכולם בעד אחד
בתנאי שהעורלות ימשיכו להיזרק לפח של עקרת הבית היהודיה...
כאילו במשך אלפיים שנה נשארו טהורים מערב רב...

ואכן גם הם ובעיקר הם החלו לפסוע אחורה, אחורה בזמן,
ובמדינונת הקטנה עם מגלומניה של מעצמה החלו תהליכים של
הסתעפויות, פילוגים, פיצולים למלתחות של דגלים מתנופפים ברוח שטות
מתבדלים ומתרחקים זה מזה בדיבור ובמעשה ובהמרצת הנבחרים המופרעים:
אשכנזים, ספרדים, מזרחים ובני תערובת למיניהם,
חילונים, ליברלים ושמרנים, מסורתיים ומקפידנים,
ימנים, שמאלנים, אנשי מרכז עם נטיות ושוליים,
קיצונים ומתונים... ליטאים וחסידים, כיפות סרוגות ושחורות,
חרד"לים, מתנחלים, יורדים ועולים... וכך לאין קץ
וממשיכים להתפצל, להתפצל ולהתפצל לתת- של צל
לכל רב, בן ונכד יש חסידות ולכל חסידות יש ענפים צדדיים...
כמו מורולה אחת המתפצלת לאלפי תאים
שחוזרים להיות שבטים, חמולות, בתי-אב ומשפחות...
ושוב בודדים, בודדים במערות של פעם,
מחפשים את האתמול של מחר והעבר של העתיד...

ועל המהלך שמוביל לחורים השחורים שלפני המפץ הגדול --
מנצחים הנהגות אנוכיות, כאילו נבחרות, המנצלות
את הבדידות והמתבודדים ומשסות את הכל בכל
כדי שהכיסא והמזבח יישארו בידי הכהנים...
והכול מותר, אין קו אדום ותו סגול, אין מצפון
ו"הצנע לכת"נעלם ממדפים... נותר רק שגעון וטירוף מערכות
ופירורי העם בקטטוניה וקיפאון...

למעלה החייזרים גייסו את הנגיפים
להגברת המהומה והתבהלה וההתבהמות לשמה!

או, אז הקוף החכם שפעם הזדקף על שתיים,
חזר והתכופף על ארבע ואמר לעצמו,
במערה העמוקה או על העץ הגבוה:
האם המסע היה כדאי?
ואולי מלחמת אזרחים?
צריך ללמוד לבחור!?

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה