עקרונות הריפוי של מגפת טרללת במערכת פוליטית שיצאה מדעתה
זמן מה לפני מגפת הכתרת וביתר שאת במהלכה נתקפה המערכת הפוליטית של מדינת היהודים על ידי נגיף טרללת שפגע בעיקר בנבחרי ציבור למיניהם [פוליטיקאים ועסקנים מכל קשת הכאילו-אידאולוגיות, מחוקקים, ואוסף מלכחי הפינכה שסביבם: עוזרים, יועצים, לוביסטים, מאכערים, משרות אמון ועוד כל מיני מרעין בישין...] במוחם ובליבם, שני איברי המטרה האהובים עליו, על הנגיף הטרללת. התסמינים והסימנים היו ברורים:ירידה משמעותית בכושר השכלי; עלייה משמעותית בחוסר-רגישות חברתית; אובדן חוש המידה והצניעות;תחושות של מגלומאניה, אובדן עכבות וזלזול בכל מה שקשור לחוק וסדר; העלמות כמעט מוחלטת של רגשי האשמה והבושה; ניתוק איזור ההיפוקמפוס במוח עד כדי אובדן מוחלט של הסינפסות המקשרות ביו סמכות לאחריות וכדומה; נחישות ודבקות מופרעים בכיסאות ופטישים דומים... ועוד. אזרחי המדינה שהיו עסוקים בטיפול עצמי במגפת הכתרת התבוננו בהשתאות וחרדה במה שעובר על נבחרי הציבור המטורללים שלהם וזעקו לעזרה!
כמה וכמה סטרטאפים ברחבי הגלובוס התלבשו על הנושא והחלו לפתח תרופות למרפא... לכולם היה ברור מאליו שיש צורך נואש בקביעת עקרונות טיפול ומניעה של המגפה. במהלך וועידה בינלאומית של בכירי עולם הפסיכיאטריה נחתם מסמך קונצנזוס בינלאומי שקבע את העקרונות כדלקמן:
(א)- העקרונות ייקובעו בחוקי יסוד=חוקה. הכנסת תיקון-שינוי בחוק מסוג זה מחייב רוב של 75% ובמקרה הישראלי, מעל 90 חברי כנסת.
(ב)- עקרון האי-קביעות המוחלטת [עקרון הרוטציה הכפוייה מראש]: שום אדם במשרה ציבורית [נבחר או ממונה מכל סוג שהוא] לא יישב על כיסאו מעבר לפרק זמן מוקצב וידוע מראש. הכוונה ל- נשיא, ראש ממשלה, שר, חבר כנסת, ממונים בכירים כמו רמטכ"ל, ראשי מוסדות ביטחון, שופטים עליונים, מבקרי מערכת... ועוד... על פי רשימה חתומה וידועה. זמן הכהונה לא יהיה פחות מארבע שנים ולא יותר מ-16 שנים, מותאם לחשיבות הכהונה על פי קביעה מראש בחוק היסוד-חוקה.
(ג)-עקרון עליונות הנורמה על פני החוק היבש ובמילים אחרות: נורמת התנהגות-התנהלות של נבחר ציבור לא יכולה להיות רק על פי רף משפטי-פלילי אלא בראש ובראשונה על ידי כללי אתיקה נורמטיביים שייכללו בקוד אתי שיהיה חלק מהחוקה.
(ד)-עקרון עליונות האחריות על פני הסמכות ובמילים מפורשות יותר: כל נבחר ציבור וממונה בכיר שבתחום אחריותו ארעה תקלה מכל סוג שהוא יעבור תהליך אוטומטי של השעייה-פיטורין, מינוי ממלא מקום זמני ושמירת המשרה עבורו במקרה של הוכחת אי-אשמה. בנוסף תהיה שמורה לא הזכות להפוך את ההשעייה-פיטורין לקבועה.
(ה)- עקרון הפיכת הפוליטיקה לשליחות ולא מקצוע, רוצה לומר, אזרח נכנס לפוליטיקה כדי לבצע שליחות ציבורית בפרק זמן קצוב על תקן פרויקטנט ובסיום התקופה חוזר לעיסוקו ולקריירה האמיתית שלו -- דוגמא: סיפורו של הקונסול הרומאי סינסינטוס שעזב את המחרשה כדי לשרת את ארצו ובסיום השרות חזר לאותה המחרשה!... זאת צריכה להיות הנורמה ולא צריך בשביל זה חוק יבש כך סתם...
(ו)- בכול תהליכי חקיקה ותקנון יש להכניס סעיף אוטומטי של מנגנון בקרה, פיקוח ובעיקר עידכון תקופתי הכרחי וחובה, למשל אחת לחמש שנים או עשור וכדומה... ללא תלות בגחמות של פקידים או פוליטיקאים!
(ז)- שינוי שיטת הבחירות ל- אישית-אזורית-רובית מסוג שיתאים למבנה החברתי במדינת היהודים. הכוונה הבסיסית היא למנוע ריבוי מטורף של מפלגות, אחוזי חסימה גבוהים, והגברת הקשר האמיתי והאישי ובאופן דו-כיווני בין ח"כ לבוחר! על פני כדור הארץ יש היום בקושי 3-1 מדינות דמוקרטיות בהן עדיין קיימת שיטת הבחירות היחסית... צא ולמד...
(ח)- הפרדת הדת מהמדינה במובן הוצאתה מהפוליטיקה. 'דתיות' צריכה להיות עניינו הפרטי של האזרח ב-ד' אמותיו ולא עניינה של הפרהסיה... שם המלך-ממלכתיות שלטת על ידי העם ולמען העם ללא קשר לגזע, דת ומין.
(ט)-סיום הכיבוש הישראלי וקביעת גבולות של קבע. לטווח ארוך של עשרות ומאות שנים הכיבוש הוא מצב צבירה שמכחיד והכחיד אומות עקב השחתה חסרת מעצורים... חתירה לשלום והפרדה היא משימת נבחר הציבור ולא כפייה של חיים על החרב לנצח כי נצח כזה מסתיים תמיד בהיעלמות... של הכובש עם או בלי הנכבש... נא ללמוד מן ההיסטוריה ולא סתם את ההיסטוריה...
(י)- אפשר להמשיך... אבל תשעה עקרונות מספיקים... כמו תשעה ירחי לידה... ואידך זיל וגמור...
