על הלהג של משוריין טרום בחירת עם

     כאשר שכול מפטפט:

אצל קופי האדם מקובל בשער להוכיח:

"עם הורה שכול אין להתווכח" -- ולא

חשוב מה הוא מביע לטוב ולרע ובמפגיע,

כי אי-אפשר להביא לשון שכול לשיפוט ולהשפיע...

אך כשזה קורה ואותו שכול מעל במה מודיע:

"אם המחנה השני ינצח, הזיכרון של גיבורי המלכות ייעלם",

למען הסר ספק -- לא באויב מדובר אלא במחנה מהצד שלך!!!

                         נזכרתי,

בשיר של אחד גרמני, ב.ב. שהביע...

בשיר שנכתב ערב הטבח הגדול מכולם

מלחמת העולם השנייה בע"ם...

"משפחות, כשנולד להן בן,

רוצות שיהיה אינטליגנטי.

אני שהאינטליגנטיות

החריבה לי את חיי

יכול רק לקוות, שבני

יתגלה בבוא-הימים

כחסר-ידע, עצל-דעת.

או-אז יהיו לו חיים שקטים

של שר בממשלה."*

... נדמה שכל פרשנות מיותרת... אגב, בממשלתנו הנוכחית ישנו לפחות שר אחד כזה, כזה שהכריז מעל במה כי לא קרא ספר מעל עשרים שנה!!!

*מתוך: ברטולט ברכט, גלות המשוררים: מבחר שירים 1956-1914, ערך, תרגם מגרמנית והוסיף אחרית דבר והערות - ה. בנימין, הוצ' הקיבוץ המאוחד, 1978, עמ' 159 (באסופה, שירי סוונדבורג 1938-1935).