מה יעלה בגורלו של חמורו של משיח? אני, האזרח היהודי החילוני והשמאלני?
1974: זבולון המר (1998-1936) -- כשנה אחרי מלחמת יום הכיפורים ושבע שנים אחרי מלחמת ששת הימים, הכיבוש ותחילת מפעל ההתנחלויות -- אז חבר כנסת ובהמשך שר חינוך כרוני, מנהיג המפד"ל עד יום מותו, וממייסדי גוש אמונים בסוף 1974... להלן ראיון עיתונאי נבואי על "דמוקרטיה ודת"... ככתבו וכלשונו:
"ש. כיצד אתה מיישב את שאיפתך למדינת-הלכה עם המציאות של מדינה ריבונית דמוקרטית וחילונית? האם אין בין שתי אלה ניגוד עקרוני בלתי-מתגשר? איך אתה מסתדר עם זה?
ת. קודם כל, תפיסתי היא שהדת היהודית היא לא דת שבין אדם לאלוקיו בלבד, אלא בפירוש דת של עם וארץ. שנית, אני רוצה בפירוש שמדינת-ישראל תהיה באופיה כהשקפתי, כלומר שהתנהגותה תהיה לפי רוח התורה וההלכה. מדוע הקדמתי זאת? מפני שיש כיתות ביהדות הדתית, כגון אגודת-ישראל ופועלי-אגודת-ישראל כמפלגות פוליטיות (אינני מדבר על נטורי-קרתא), שאומרות בפירוש: לא. כאן זאת אמנם אדמה קדושה, אבל מדינה חילונית. אנחנו חיים בתוכה בערך כפי שאנו חיים בין הגויים. אנחנו לא ערבים זה לזה ולא מעורבים. בונים את עצמנו, בונים לעצמנו גיטאות משל עצמנו, זאת תפיסה שאני חולק עליה. אני חושב שהתפיסה שלי צריכה להשפיע על דמותה של המדינה. אבל בנסיבות הנוכחיות, כלומר במאה הנוכחית ובהרכב הכוחות בישראל, אני מקבל את השיטה הדמוקרטית: לא שהיא קדושה בעיני, אבל אני לא מציע שום תחליף לה. אני אשתדל להשפיע על היות מדינת-ישראל יהודית לפי תפיסתי. אני לא אומר: היות ויש רוב נגדי אני כרגע נמצא במחתרת או מחכה להזדמנות. גם לא אומר שאני מסתגר ומוותר על השפעה בכל-השאר. יכולת ההשפעה מופיעה אצלי בכמה מישורים: האחד, עמוק יותר לטווח ארוך, הוא החינוכי. המאמץ הגדול שלי מכוון לכך, שתהיה אפשרות ליהודי בא"י לקבל את החינוך שאני מאמין בו, החינוך ליהדות. כרגע שליש מתחנכים כך: הייתי רוצה להגיע ל- 51%. כלומר, לעשות מאמץ גדול, שאני לא עושה אותו במידה מספקת של הסברת דרכי. אולי הלבבות ייפתחו תוך כדי נסיבות שונות, תוך כדי אירועים שונים. אנשים יתקרבו יותר להשקפתי, במובן של יכולת השפעה במדינה דמוקרטית. השלישית היא הנקודה הפוליטית: אני מקבל את השיטה הדמוקרטית כשיטה הפוליטית המקובלת ומנסה במסגרת הדמוקרטיה להשיג חוקים. מנסה להשיג הישגים הקשורים בהשקפתי.
ש. העקרונות האלה של ריבונות-העם והדמוקרטיה -- האם הם ערכים אבסולוטיים לגבי דידך?
ת. לא. אני מקווה שגם לא לדידכם. כאשר יש דמוקרטיה מתנוונת באיזה מקום, אתה בוודאי תאמר: רגע אחד, אני לא יודע האם זה טוב.כלומר, באיזשהו מקום יש ספקות, בתקופות מסוימות. זה לא קדוש אצלי.
ש. אז מה אתה מעמיד מול זה? אילו היית מגיע לאותם 51%, האם היית רואה לנגד עיניך מדינת-הלכה באופן קונקרטי?
ת. לא הייתי אומר שב- 51% הייתי הולך למדינת-הלכה באופן קונקרטי, אבל ב- 80% הייתי הולך למדינת-הלכה שתשפיע לא על הפרט אלא על הכלל, כמו מדינה חילונית אבל בכיוון ההפוך. הייתי למשל, משפיע שהחינוך הדומיננטי יהיה חינוך דתי ושהעיתונות לא תפרסם פורנוגרפיה. לא הייתי, למשל, מחוקק חוק תפילת מנחה חובה, לגבי כל יהודי... זה לא. אבל דמות השבת היתה כנראה אחרת.
ש. כלומר, אתה רואה את האפשרות התיאורטית שמדינה במאה-העשרים תתנהל לפי עקרונות ההלכה לגבי הכלל?
ת. כן. אני חושב, אם הכלל רוצה בזה -- בוודאי. איני חושב שמדינת-ישראל במאה-העשרים -- גם במאה-העשרים -- תוכל להחזיק מעמד בהיותה כפי שהיא עכשיו, לוונטינית ומחקה את המערב. היא לא תמשוך אליה יהודים והיא לא תעורר את ילידיה להישאר בה. גם נוכח הנסיבות הקשות סביבנו וגם נוכח האופי המיוחד של העם היהודי, הרוצה יותר מאשר חיי היום-יום. אני חושב, שהיא לא תוכל להחזיק מעמד דווקא בדרך חילונית." [באותה העת היהודים הדתיים לסוגיהם היוו כ-15%מאוכלוסיית המדינה]... 15%>51%>80%>>> זו הדרך!
למען הדיוק ההיסטורי -- זבולון המר לא היה הראשון!...להלן שלושה ציוני דרך אקרעיים (גם הם לא היו חלוצים... היו מבשרים, רומזים ומנבאים לפניהם, אחריהם ולצידם, ועל כך בהמשך): "אלוהים הוא ריבון העם היהודי וסמכותו מוחלטת ובלתי ניתנת לערעור", הרב שלמה גורן, 1949; "עקרונות הדמוקרטיה אינם יכולים לחול על חוקי יסוד מקובלים של תורת ישראל המהווים את שורש משנתו של העם", הרב שלמה גורן, 1953; ביטול חוק הכבידה של ניוטון ברגע שאחרי סיום מלחמת ששת הימים: כיוון זרימת השתן בגופם של כול ההנהגות הפוליטיות של מדינת היהודים (ימין, שמאל, מרכז...שושנת הרוחות כולה...) התהפך! השתן זורם מאז בניגוד לכוח הכבידה, מן האגן אל קפלי המוח שם הוא נאגר בביצות אין-קץ ומהווה מצע לגידול היתושים שמעבירים את מחלת הטרללת הפוליטית מדור לדור; בין 1967 לבין תהליך אוסלו, 1993 -- האזהרות הנואשות של ישעיהו ליבוביץ ודומיו מפני סכנת הפיכתו של העם היהודי היושב בציון לכובש>יודו-נאצים... סיבה מעולה לא לתת לו את פרס ישראל!...; ובנוב' 1995, רצח פוליטי של ראש ממשלה נבחר במדינת היהודים, על ידי יהודי דתי תחת עידוד של דין רודף של רבנים מסוימים מאוד...
1998: הופעת ספרו הנבואי וגם מעורר המחלוקת של ספי רכלבסקי: "חמורו של משיח", הוצ' ידיעות אחרונות, תל-אביב, מעל 500 עמוד. חמורו של משיח הפך מאז לכינוי הממותג ביותר של היהודי הישראלי הציוני החילוני הדמוקרטי, השמאלן, הליברל והפלורליסט, זה שמכיר בזכויות אדם באשר הוא אדם, מכיר באחר ומעוניין בשלום תמורת שטחים... וכך הלאה והלאה והלאה.
2013: הופעת ספר המחקר האקדמי המעמיק של גדעון ארן שכותרתו מדברת בעד עצמה! "קוקיזם:שורשי גוש אמונים, תרבות המתנחלים, תיאולוגיה ציונית, משיחיות בזמננו", הוצ' כרמל, ירושלים. תיאור מזוקק של שרשרת ההעברה מהרב קוק, בנו, ישיבת מרכז הרב, הרב טאו ועד לחבורת "בני דוד" (עליהם בהמשך), תורת השלבים מעתה ועד בוא המשיח בן דוד, תורה שכוללת בתוכה את סיפור "אתחלתא דגאולה ועקבות משיח", רוצה לומר, שימוש בלתי מוסווה בחילוני ובדמוקרטיה כדי להגיע למדינת הלכה בנוסח איראן, להחזיר עטרה ליושנה... ואז חמורו של משיח ייעלם מעצמו או בכוח.
2022: הופעת ספרו של עורך הדין יאיר נהוראי [בנו של הרב פרופסור מיכאל צבי נהוראי ז"ל (2020-1931), חוקר מחשבת ישראל, פרופ' לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת בר-אילן, מומחה לחקר כתבי הרמב"ם, בוגר ישיבת מרכז הרב והרצי"ה אשר חלק על רבו והפך לאיש שמאל דתי מוביל], בהוצאה עצמית,"המהפכה השלישית: עקרונות המשנה המשיחית, החותרת להפוך את ישראל למדינה יהודית שהתורה חוקתה -- וכיצד מונחלים ערכיה" -- 100% מהמובאות בספר מקורן בציטוטים גלויים מתוך האתר של מכינת "בני דוד" בעלי והמוסדות שמסונפים אליה, ושאלות מתבקשות, כאשר הקורא מוזמן לקרוא אותן מהאתר עצמו ולפרשן בעצמו... עמותת "בני דוד -- מכינה ישיבתית" הוקמה בשנת 1988 בהתנחלות עלי, על ידי הרבנים אלי סדן ויגאל לוינשטיין, במתכונת שעל פיה תלמידי המכינה דוחים את השירות בצה"ל בשנה או יותר ואז מתגייסים לשירות מלא. המכינה נתמכת בכעשרה מיליון שקלים בשנה מתקציב משרד החינוך, ופועלת מכוח חוק המכינות הקדם-צבאיות (2008) ותקנות המכינות הקדם-צבאיות (2009). לרב אלי סדן הוענק פרס ישראל ב-2016 ל"מפעל חיים -- תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה" בנימוק: ש"מעשיו... הקימו גשר וחיבור בין חלקי החברה, וקירבו את הזרמים השונים שמהם מורכבת החברה הישראלית... והובילו לעשייה משמעותית משותפת לטובת הכלל בדרך של קירוב והבנה..." -- הממצאים המשתקפים בספר הזה ובהרצאות, השיעורים והכנסים שבאתר, מראים את ההיפך מזה ומעלים תהיות בנוגע לנימוקי ועדת הפרס... ישפוט הקורא! בעת הופעת הספר ועד ימינו, מנהלים "בני דוד" תביעות השתקה אישיות כנגד יאיר נהוראי בגין טענות מתחום לשון הרע והפרת זכויות יוצרים, למרות שהדברים מופיעים באתר שלהם ופורסמו בכול כלי התקשורת שלא נתבעים!?
כוכבי הספר והאתר: השפה: מהציטוטים בולט השימוש בשפה עברית עילגת, וולגרית, סלנגית, מעליבה, מתנשאת עד כדי מבוכה ובושה! אין ולו בדל ניסיון להשתמש בשפה תנ"כית או ארמית או עברית תקנית!; אלוהים היהודי, התורה וההלכה האורתודוקסית -- אין בילתם בכל מצב וצורה... היתר זה בוקי סריקי; לשון אנחנו: חבורת הרבנים המלמדים ומחנכים היא הקובעת, היא נציגת האל עלי אדמות ורק היא יודעת מה טוב! המסרים הם כולם בתחום של אנו העם הנבחר, אנו עם סגולה, לנו מגיע הכול, הארץ והשמיים וכך הלאה וכך הלאה. זכויות אדם ודמוקרטיה כפופים להלכה ולרב השליח בשם אלוהים. כולם חייבים לחזור בתשובה... ואפילו השואה היא בגלל שהיינו קטני אמונה!; שימוש מסיבי בשפה של פשע, מחלה, גנטיקה ומלחמה כלפי החילוני, השמאלן, ומי שלא מסכים איתם! ובמילים אחרות: אני האזרח היהודי החילוני והשמאלן נחשב לפושע, בוגד, אוויל משריש, אויב, ובעיקר חולה במחלת נפש וב"מחלה אנושה במוח"... אותי יש לרפא אפילו בעל כורחי... יותר מכך, אני צריך להודות להם על שמצילים את נפשי הדפוקה על שמתקנים את פגמיי ופודים אותי כתינוק שנשבה... ברור גם שהערבי, האישה, הלהט"ב והשמאלנים חייבים להודות להם על הבאת האור לחיינו... ובכלל להיות גזעני זה בסדר גמור, נידוי, שמד והרג הם כלים לגיטימיים במאבק. רבני "בני דוד" הם דיאגנוסטיקנים מדאורייתא, המחליטים על המחלה שלך ועל הטיפול המומלץ. מבחינתם השאיפה היא להגשים את חלומו של זבולון המר ולהגיע ל- 80% ואז אנו בדרך לביאת המשיח בן דוד...
וכאן בא העיקר: מותר וצריך להשתמש בחילוני ובדמוקרטיה כדי להשיג את המטרה הזאת ואנחנו-הם האוונגארד שהולך לפני המחנה, שותל את תלמידיו בצבא, בשירות הציבורי ובמוקדי הכוח... כדי שבבוא היום יחוללו את המהפכה השלישית! ואז אפשר יהיה להיפטר מחמורו של משיח ולזרוק את הכושי שעשה את שלו לפח ההיסטוריה... ואידך זיל וגמור
מדובר באנשים עם משנה סדורה לטווח של מאה שנה ואני, החילוני והשמאלן הוא שבבי עץ שיתפזרו במהלך חטיבת העצים ובניין בית המקדש השלישי... מבחינתם, היטלר עשה טובה לעם היהודי (ציטוט אמיתי) ואזהרתו של ליבוביץ אכן נכונה היא אבל טובה לעם ישראל!
צריך לקרוא ולא להאמין! אבל זו המציאות ומי שיוצא טמבל מנוצל, בשפתם, הוא אך ורק אני, הדפוק, בעל העגלה הריקה מתוכן אמיתי, האיש שלחם במלחמות ישראל, ותרם למדינה הזאת פי מיליון מהם בכל התחומים האפשריים עד טיפת דמו האחרונה... לא אמשיך מרוב בזות ובושה שכספי משלם המיסים (אנוכי) ממן את התועבה הזאת...
הארות אחדות: השימוש בשלוש קבוצות מילים המבוססות על שלושה פעלים: לשנוא, לקדש, להעריץ -- זו התורה. אלה מילים שמעמידות את מדינת ישראל על קצה צוק שמתחתיו רק תהום וחורבן בית שלישי עקב שנאת חינם -- ואלה המילים שמופיעות אצלם הכי הרבה: שנאת עמלק, קידוש השם והערצת המשיח ובכול זה אני, החילוני אשם... האסימטריה היא מצידם: הרי אני לא המצאתי את המושגים להחזיר בתשובה או בשאלה, לי אין שום בעיה עם דתיותו של אדם בדלת אמותיו, אני מכבד אותה ואיני נוגע בה כי אני מכבד זכויות פרט של אחר ואיני מעיז אפילו לשאול עליה או לחשוב עליה... אז מי הם שעושים זאת לי ולשכמותי, במה חטאי ופשעי ומחלתי... האם אלוהים רשום בטאבו על שמם? הראו לי את כתב הנסך!
רבותי... לכו לקרוא... והתעוררו... מותר לדמוקרטיה להתגונן... וכן, כדאי שהם יפתחו את ספר האזרחות הכי ימני שיש ויבינו שדמוקרטיה זה לא שלטון הרוב אלא בסך הכול הסכמה על כללי משחק ובלי מניעה של עריצות הרוב אין דמוקרטיה אלא דיקטטורה, תיאוקרטיה ומה שביניהם! ראו את איראן, טליבאן ובני-דוידסטאן...
אלי סדן ודומיו מדברים על ואהבת לרעך כמוך ואני מוסיף, בתנאי שתהיה כמוני!!!
ואם יאמרו לכם: "לא הבנתם אותנו", "הדברים הוצאו מהקשרם", "זאת לא הייתה הכוונה" או אפילו "אנחנו מתנצלים?" -- אל תאמינו... לכו לקרוא ולשמוע... זה ישיר, זה בוטה, זה סדור ואין תירוצים... זאת הכוונה!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה