יום שלישי, 19 ביולי 2022

דירוג! מה זה אומר?

                              על 'טרפת' הדירוגים ומבוכת האזרח הקטן מולם... 

הכתרת הייתה והינה מחלה גופנית, מגפה כלל עולמית, ועדיין בעיה ביולוגית-פיזית אנושית עם צדדים סוציו-אקונומיים ואף פוליטיים, אבל בשורה התחתונה היא מחלה של הגוף עם או בלי השלכות אחרות. לעומתה, חיה ובועטת בקרב החברות הדמוקרטיות על פני הכדור, מחלה חברתית כרונית בת עשורים אחדים, הרבה יותר קטלנית ואכזרית שאף אחד "לא שם עליה"... והיא טרפת הדירוגים ובשמה המדעי דרגת-גרדת כרונית=ד.ג.כ. ... במה עסקינן?

אין כמעט דבר בעולמנו הצר כעולם נמלה שאינו עובר תהליך של דירוג במובן של מה או מי יותר טוב או הכי טוב וללא שום קשר להגדרת הטוב או הקריטריונים להגדרת אותו הטוב. ובכן להלן רשימה חלקית של דירוגים על פי קני מידה כמו: מה יותר זול, מה יותר עמיד, מה יותר אמין ומהימן... וכדומה. אז ,אם כן, מאן דהוא, בעל אינטרסים, מדרג עבורנו -- חנויות מזון, בתי קולנוע, מסעדות, בתי מלון, אוניברסיטאות ומכללות, בתי ספר, בתי חולים, בנקים, בתי אבות, בתי קברות, שדכנים, קבוצות ספורט... בקיצור, אין כמעט דבר שאינו מדורג או מגורד עד זוב דם! וכל זה, למה? לאיזה צורך?

הכל מתוך ענווה, צניעות ותשוקה לתת שירות לאזרח הקטן המתלבט ומתחבט: מה ואיך ואיפה כדאי לקנות שירות כזה או אחר ואין זה משנה דבר אם בקניית נעליים או בחירת רופא מנתח או לימוד במוסד זה או אחר -- עסקינן. אז הכוונות הן טובות אבל התנאי הבסיסי כדי שהאזרח הקטן לא יפול בפח, הוא דרגת האמת שבדירוג ומכאן שהמדרג חייב להיות אמין עד חורמה, בלתי תלוי, שקוף, עומד בבקרה ופיקוח ומחוייב בדין וחשבון לציבור... ולצערנו אין הדבר כך במציאות! ועד כדי כך רע הוא המצב שלעיתים קרובות עדיף לבחור שלא לפי דירוג כי מסתבר שהגרלה והגיון בריא גורמים לפחות נזקים!... עדיף לא לדרג מאשר לדרג גרוע!... דוגמאות:

מדרגים מחלקות כירורגיות, מנתחים ואף בתי חולים לפי אחוזי תמותה, אחוזי זיהומים, ועוד... אבל לא מספרים לנו שצוות מסוים מוכן לנתח מקרים קשים שצוותים אחרים מסרבים... ברור שלצוות המעיז יהיו אחוזי תמותה גבוהים יותר כי הוא מנתח את הקשים ביותר ואין זה אומר דבר על הרמה המקצועית... למעשה סביר להניח שהוא ברמה יותר גבוהה כי מי שמצליח במקומות קשים סביר שיצליח יותר במקומות קלים כי צבר יותר חשיפה למצבים קשים והוא מיומן יותר במציאת פתרונות טובים...
בארצנו המיוחדת מקובלת נורמה שבה רבנים מדרגים מחלקות, צוותים רפואיים ורופאים... לפי מה? צריך לשאול את אלוהים! למעשה אף אחד לא יודע על סמך מה הם מדרגים ומפנים לשם חולים... כמות האסונות שהם גורמים לא ניתנת אפילו לתיעוד כי הכל נעשה בע"פ ולשם שמים... והנזקים למתייעץ? מאובדן כסף ועד אובדן חיים...
בעולם מדרגים אוניברסיטאות על סמך דיווחים שלהן עצמן, על ערמה של קריטריונים אבל אף אחד לא בודק את האמינות של הדיווחים וכך מסתבר מידי פעם שמוסד שמדורג שני בעולם הגיע לדרוג על סמך נתונים שקריים... ולך תוכיח שאין לך אחות!

מילא אם האזרח הקטן נפל בפח כשהזמין את אהובתו למסעדה מישלנית כזו או אחרת... האסון לא גדול כל כך... אבל חישבו נא מה קורה בבחירת מנתח, בחירת פסיכולוג, בחירת מוסד לימודי, בחירת יועץ כלכלי, בחירת עורך דין... ואידך זיל וגמור...




יום חמישי, 14 ביולי 2022

תרופות למגפות פוליטיות

                  עקרונות הריפוי של מגפת טרללת במערכת פוליטית שיצאה מדעתה

זמן מה לפני מגפת הכתרת וביתר שאת במהלכה נתקפה המערכת הפוליטית של מדינת היהודים על ידי נגיף טרללת שפגע בעיקר בנבחרי ציבור למיניהם [פוליטיקאים ועסקנים מכל קשת הכאילו-אידאולוגיות, מחוקקים, ואוסף מלכחי הפינכה שסביבם: עוזרים, יועצים, לוביסטים, מאכערים, משרות אמון ועוד כל מיני מרעין בישין...] במוחם ובליבם, שני איברי המטרה האהובים עליו, על הנגיף הטרללת. התסמינים והסימנים היו ברורים:ירידה משמעותית בכושר השכלי; עלייה משמעותית בחוסר-רגישות חברתית; אובדן חוש המידה והצניעות;תחושות של מגלומאניה, אובדן עכבות וזלזול בכל מה שקשור לחוק וסדר; העלמות כמעט מוחלטת של רגשי האשמה והבושה; ניתוק איזור ההיפוקמפוס במוח עד כדי אובדן מוחלט של הסינפסות המקשרות ביו סמכות לאחריות וכדומה; נחישות ודבקות מופרעים בכיסאות ופטישים דומים... ועוד. אזרחי המדינה שהיו עסוקים בטיפול עצמי במגפת הכתרת התבוננו בהשתאות וחרדה במה שעובר על נבחרי הציבור המטורללים שלהם וזעקו לעזרה!

כמה וכמה סטרטאפים ברחבי הגלובוס התלבשו על הנושא והחלו לפתח תרופות למרפא... לכולם היה ברור מאליו שיש צורך נואש בקביעת עקרונות טיפול ומניעה של המגפה. במהלך וועידה בינלאומית של בכירי עולם הפסיכיאטריה נחתם מסמך קונצנזוס בינלאומי שקבע את העקרונות כדלקמן:

(א)- העקרונות ייקובעו בחוקי יסוד=חוקה. הכנסת תיקון-שינוי בחוק מסוג זה מחייב רוב של 75% ובמקרה הישראלי, מעל 90 חברי כנסת.

(ב)- עקרון האי-קביעות המוחלטת [עקרון הרוטציה הכפוייה מראש]: שום אדם במשרה ציבורית [נבחר או ממונה מכל סוג שהוא] לא יישב על כיסאו מעבר לפרק זמן מוקצב וידוע מראש. הכוונה ל- נשיא, ראש ממשלה, שר, חבר כנסת, ממונים בכירים כמו רמטכ"ל, ראשי מוסדות ביטחון, שופטים עליונים, מבקרי מערכת... ועוד... על פי רשימה חתומה וידועה. זמן הכהונה לא יהיה פחות מארבע שנים ולא יותר מ-16 שנים, מותאם לחשיבות הכהונה על פי קביעה מראש בחוק היסוד-חוקה.

(ג)-עקרון עליונות הנורמה על פני החוק היבש ובמילים אחרות: נורמת התנהגות-התנהלות של נבחר ציבור לא יכולה להיות רק על פי רף משפטי-פלילי אלא בראש ובראשונה על ידי כללי אתיקה נורמטיביים שייכללו בקוד אתי שיהיה חלק מהחוקה.

(ד)-עקרון עליונות האחריות על פני הסמכות ובמילים מפורשות יותר: כל נבחר ציבור וממונה בכיר שבתחום אחריותו ארעה תקלה מכל סוג שהוא יעבור תהליך אוטומטי של השעייה-פיטורין, מינוי ממלא מקום זמני ושמירת המשרה עבורו במקרה של הוכחת אי-אשמה. בנוסף תהיה שמורה לא הזכות להפוך את ההשעייה-פיטורין לקבועה.

(ה)- עקרון הפיכת הפוליטיקה לשליחות ולא מקצוע, רוצה לומר, אזרח נכנס לפוליטיקה כדי לבצע שליחות ציבורית בפרק זמן קצוב על תקן פרויקטנט ובסיום התקופה חוזר לעיסוקו ולקריירה האמיתית שלו -- דוגמא: סיפורו של הקונסול הרומאי סינסינטוס שעזב את המחרשה כדי לשרת את ארצו ובסיום השרות חזר לאותה המחרשה!... זאת צריכה להיות הנורמה ולא צריך בשביל זה חוק יבש כך סתם...

(ו)- בכול תהליכי חקיקה ותקנון יש להכניס סעיף אוטומטי של מנגנון בקרה, פיקוח ובעיקר עידכון תקופתי הכרחי וחובה, למשל אחת לחמש שנים או עשור וכדומה... ללא תלות בגחמות של פקידים או פוליטיקאים!

(ז)- שינוי שיטת הבחירות ל- אישית-אזורית-רובית מסוג שיתאים למבנה החברתי במדינת היהודים. הכוונה הבסיסית היא למנוע ריבוי מטורף של מפלגות, אחוזי חסימה גבוהים, והגברת הקשר האמיתי והאישי ובאופן דו-כיווני בין ח"כ לבוחר! על פני כדור הארץ יש היום בקושי 3-1 מדינות דמוקרטיות בהן עדיין קיימת שיטת הבחירות היחסית... צא ולמד...

(ח)- הפרדת הדת מהמדינה במובן הוצאתה מהפוליטיקה. 'דתיות' צריכה להיות עניינו הפרטי של האזרח ב-ד' אמותיו ולא עניינה של הפרהסיה... שם המלך-ממלכתיות שלטת על ידי העם ולמען העם ללא קשר לגזע, דת ומין.

(ט)-סיום הכיבוש הישראלי וקביעת גבולות של קבע. לטווח ארוך של עשרות ומאות שנים הכיבוש הוא מצב צבירה שמכחיד והכחיד אומות עקב השחתה חסרת מעצורים... חתירה לשלום והפרדה היא משימת נבחר הציבור ולא כפייה של חיים על החרב לנצח כי נצח כזה מסתיים תמיד בהיעלמות... של הכובש עם או בלי הנכבש... נא ללמוד מן ההיסטוריה ולא סתם את ההיסטוריה...

(י)- אפשר להמשיך... אבל תשעה עקרונות מספיקים... כמו תשעה ירחי לידה... ואידך זיל וגמור...

יום חמישי, 23 ביוני 2022

אדם, נמלה ואל בצוק העיתים

                                     מה יש?

מה יש לו לאדם על סף סופו?
עתיד למעלה במרומים או למטה בעפרו.
הווה בביצת החיים כאן ועכשיו.
אבל -- עבר תמיד מפואר! -- לכאורה או שלא? 

מה יש לו להומו סאפיינס על מפתח קיצו?
עתיד של רובוטים, בינה מלאכותית ופרצוף של חייזר.
הווה של עידן מעבר בו הוא חלוק אבן נשטף בגל.
אבל -- זיכרון עבר, עבר של פחד, בזות וחמלה.

מה יש לה לנמלה קצרת-הימים בפתח יומה?
עתיד שהוא הווה.
הווה שהוא רגע, שעה או יממה,
ועבר שמעולם לא היה לה...
אבל יש לה מטרה ותכלית ותשוקה
להמשיך ולתת ולתרום,
ולא לשנוא כך סתם.

מה יש לו לבורא עולם על מפתן אי-קיומו?
יש לו בן-אנוש, קוף אדם ונמלה --
אלה שבראו אותו ונבראו בו.

יום חמישי, 2 ביוני 2022

על עיר דגלים ודמים

                                            על אבנים צמאות לדם אדם

בימים אלה, אחרי מצעד דגלים בעיר אבנים, הסב את תשומת ליבי, ידידי פרופ' משה גולדברג, לשיר/פוסט/אמירה של האיש בני ברבש, שהגיע לידיו ממתווך-ידיד אחר בשם ד"ר דני זק"ש. הפוסט הופיע כנראה בפייסבוק של עמותת "קריים מיניסטר" בימים אלה (איני בטוח בדבר... אבל זה לא משנה כהוא זה). השיר ללא כותרת נפתח ב- "אם אשכחך ירושלים//כמו האיפון ששכחתי..." ומסתיים בבית הבא: 

       "אם לא אשכחך ירושלים//עיר ימים רבים//עיר דמים רבים//אולי אשכח להיות בן אדם.//ואולי כבר שכחתי."

ואני מרשה לעצמי להוסיף אמירה כדלקמן:

לא אם ולא למה ולא נעליים!
לא אשכחך ירושלים!!!
כי אסור לשכוח ולהשכיח
אבנים ששותות לרוויה דם אנשים
בכזאת חדווה לאורך מאות שנים.
אבנים כאלה! לעבור מן העולם -- דינן!
יש לקדש חיים של בני אדם 
ולא של אבן, דגל או סימן
רחמנא ליצלן.
בני תמותה יכולים או צריכים לוותר על חיים
רק למען חירות החיים
ולא על מזבח אבנים
שזו עבודה זרה
אולי גם לפי ההלכה
ובוודאי על פי השכל הישר...

נ.ב. לא ציטטתי את השיר כולו מפאת אורכו... אבל המבין יבין... ואידך זיל וגמור.


יום רביעי, 25 במאי 2022

נמצאה התרופה לכאבי בטן!

                         "אולה"! סו"ס רפובליקת בננות בהכשר הבד"ץ-כד"ץ 

בימים אלה התקבלה במשרד החוץ הישראלי ההודעה המשמחת מטעם הנשיא התורן של "פורום רפובליקות הבננות -- פר"ב" של האו"ם, מר פרנסואה לובנגולו: "ה ת ק ב ל ת ם! ברכות!". במה מדובר!

     ובכן, כאשר נבחר ציבור בכיר מאוד ממין נקבה מצהיר בקולו הצהרת בריאות כה מרשימה בכנותה:

          "החלטנו שאנחנו רוצים להפיל את הממשלה [בכל מחיר שלא יהיה ויהי מה!], אז אין כאבי בטן
          עם הנכים ואין כאבי בטן עם מקרי אונס ואין כאבי בטן עם נשים מוכות ואין כאבי בטן עם חיילים"

אזי, ברור לחלוטין שההתקבלות לפורום המכובד הזה [דומה ל-או.סי. די. ...] היא שאלה של זמן שנמדד בימים ספורים בלבד, ואכן זה קרה. מה עוד שמדובר בתרופה נגד כאבי בטן והרי גם זה הישג מרשים מבחינה רפואית! ועוד מבית הספר של הנקבה שלא קראה את צ'כוב כי היא, מסתבר, רופאה בזכות עצמה...

ואם תשאלו, מה זה לעזאזל רפובליקת בננות? נא לקרוא את כתביו ובעיקר נאומיו של המנהיג הדגול בעל הכרבולת הסגולה... שם ובכתבי מוריו [בעל הכרבולת הצהובה, ההונגרי, המחותן הברזילאי ואפילו הצאר החדש...] ובעיקר הפוסטים של בנו האהוב...

    ולא רק שנעלמו כאבי הבטן אלא גם הבושה, הקבס, השפלות, הטמטום, הרוע, הזדון והטירוף... כל הטוב הזה!?
          

יום רביעי, 18 במאי 2022

טבח הר מירון כמשל

                  על עבודת אלילים בחסות המונותאיזם הרבני 


     השתטחות על קברים

     מדורות ותפילות-ריקודים

     מהי אם לא עבודת אלילים?

     מהי אם לא עבודה זרה?

     מהי אם לא הקרבת קורבנות,

     אדם או חיות?

     תחת המעטפת

     של צביעות רבנים

     תאבי כוח ושליטה

     על נבערים מדעת?!

יום שני, 9 במאי 2022

על בגידת המנהיגים

                                           גרוטסקה עצובה של עם מתחנך!?

חייזר שנחת זה עתה, בערב נוגה, על גבעה טרשית ליד יישוב של בני-תמותה בשם מקראי קדום, תקוע, מקום בו התנבא הנביא עמוס לפני המון שנים "על שלושה פשעי יהודה ועל ארבעה לא אשיבנו על מאסם את תורת יהוה וחוקיו ולא שמרו ויתעום כזביהם אשר הלכו אבותם אחריהם" [עמוס ב' ד'; אבותם=מנהיגם]... אשר ממוקם בדרום מזרח הגדה המערבית/הרי-מדבר יהודה/גוש עציון/איו"ש/שטח כבוש/שטח משוחרר/ארץ קברי אבות של אלפי שנים/ארץ כפרים של עם זר יושב המקום מאות בשנים........

            ומה הוא רואה? אותו חייזר אומלל ומבולבל...

   על מרפסת של בית כפרי יפה במרחק מטרים ספורים מגדר היקפית בנוסח מחנה צבאי, יושב זוג צעיר ושותה קפה לנוכח שקיעה מרהיבה. בחדרי הבית משחקים ילדים. הגבר הצעיר מבחין באדם המטפס על הגדר ובידו כלי נשק כלשהו. הוא אינו מתרגש, מביט על זוגתו באהבה אין קץ, שולף את אקדחו, מזהיר את המטפס ולבסוף יורה בו למוות. בצד עומדת ילדה חמודה ומצלמת את האירוע במכשיר מלבני מוזר ומתארת את המצולם כדי להעלות סרטון ברשת עננית ידועה... לחייזר חסרה מנגינת רקע מרגיעה לאור השקיעה. עוד באותו הלילה ולמחרת המחזה הופך וירלי וצנטריפטלי וההמון מריע בעוז ומנהיגיו מתמוגגים...

   אין ביקורת, אין ראייה לטווח ארוך, אין חשיבה על סוג ואיכות החינוך, הילדה תגדל להיות לוחמת נועזת למען זכויות הנשים והמיעוטים, המנהיגים מוחאים כף לתפיסת העולם של חיי נצח על החרב, אין צורך בחתירה לשלום, אין בעיה של הריגת אדם אחר שהרי הקם להורגך השכם להורגו וזה באמת נכון...

   במבט אירוני וסרקסטי ובלי לשים לב לכך שספרטה נעלמה אי שם בנבכי ההיסטוריה בעוד אתונה שרדה ושורדת עד ימינו אנו, הילדה הזאת היא הבדיחה הכי עצובה והעדות הכי מרהיבה של בגידת המנהיגים שאינם משכילים לראות את העתיד הרחוק...

   אותו חייזר ממלמל לעצמו בפליאה: "מסכן האיש, מסכנים בני המשפחה, מסכנים שוכני היישוב, מסכן השבט/עם שאינו מבין את הזוועה... אבל הם לא אשמים! איפה המנהיגים... זו הבגידה הכי גדולה עליה דיבר עמוס באותו היישוב לפני אלפי שנים!"

              ואידך זיל וגמור...