מה אומרים מעל...?
מה אומרים מעל קבר אחים רבים, הרוגים או רצוחים?
מה אומרים מעל קבר או ליד גלעד של חיילים אלמונים?
מה אומרים מעל קברו הריק של חייל נעדר, נעלם?
ומה אומרים מעל קברו המלא של חייל ידוע שנפל בקרב?
באחרון ובאלה שלפניו אין שאלה או התחבטות מה אומרים!
לא אומרים -- מספידים בקול בוכים ותמיד בצבעים -- של
יפיי-הבלורית והתואר, תעוזה, הקרבה ואותות של גבורה,
גם אם מדובר בחייל מבוגר מתנדב עם יפה-קרחת ותואר...
מדברים בקול בוכים, מתלהמים ומקלסים ותמיד מדגישים
כמה מדהים הוא היה, כמה אהב ונאהב, כמה חבל נורא...
שואל הצופה מהצד: מי הם האומרים? משפחה וקרובים, חברים,
שכנים ומכרים, מפקדים וסתם עמך... אבל מה אומרים השולחים???
אם הם בכלל באים... הם המתלהמים, המקשקשים, המבטיחים לשווא,
ובחלק מהמקרים, הם המנצלים, המשקרים, האטומים והמזילים דמעות תנין...
ולרוב, הם אלה שמעולם לא נשלחו ולא היו שם בכל נפשם ומאודם...
ברם-אולם -- מה אומרים מעל קברו של חייל שנשלח, נלחם, נפגע והתאבד!!!???
אוהו, אוהו! כאן הבושה שולטת והאכזבה משתלטת, כאן הבכי הוא כעס והחמצה --
איך לא ראינו? איך לא הבנו? איך פספסנו? ולמה בכלל זה קרה? והאשמה!
אבל השולחים מסרבים לקבר! מסרבים להכרה! מתנכרים לבושה של עצמם!
ובשום צורה של טמטום ובריחה מאחריות לא מבינים שגוף ונפש חד הם!
אין הבדל בין אובדן גפה לבין אובדן נשמה!!! אולם לא רק אין הבדל -- יען כי
קל מאוד להשלים חסר גפה אבל קשה מנשוא לתקן קליפת מוח פגועה... ולכן,
יש בנפש להשקיע יותר מאשר בגוף להושיע... ואחרון אחרון חביב:
השולחים חייבים לדאוג שיילחם הנשלח, תחת דגל של צדק ומוסר ואין ברירה
שאם לא כן, על שולח להתאבד לפני הנשלח!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה