על השבר הרפואי בעקבות השבר הלאומי 2023...
תגובה של רופא זקן שבילה 45 שנים באוהלה של רפואה וכבר ראה הכול, או כך לפחות חשב לו לתומו, למאמר הבא שפורסם בעיתון ידיעות אחרונות: "מנהלי מחלוקות", שרית רוזנבלום, מוסף החג, 6.10.23, עמ' 17-14, שם, בין היתר, מופיע הקטע הבא שעוסק בשתיקתם של המנהלים מול השטח הייצרי והבוער:
"מנהל שיתמוך במאבק בגלוי עלול למצוא את המוסד שלו [שתקציבו ניזון מכספי ציבור, ממשלה] במאבק קיומי. 'אם אצר להם [לרופאים, לאחיות ולכלל הצוותים הרפואיים] את חופש הביטוי - הרופאים יקומו עלי, ואם אתן להם לפעול כפי שאולי היו רוצים - ביבי יקום עלי. זו בעיה קשה"-- זו אחת מהאמירות המחרידות ביותר ששמעתי מימי ומהווה בעיני סיבה לנטישה, להתקפה, התאבדות או רצח, לא פחות ולא יותר! -- וכי למה?
את התשובה אתחיל בתיאור ארוע אמיתי שהתרחש במשרדי לפני כ-עשרים שנה בהיותי מנהל מחלקה בכיר ומנתח סרטן מספיק מפורסם... ומעשה שהיה כך היה:
בשעות הערב המאוחרות נכנסה למשרדי משפחה של חובשי כיפות סרוגות (אב, אם וילד כבן חמש) מהתנחלות איקס בשטחים המשוחררים/כבושים... הם הוזמנו בדחיפות בגלל חשד סביר לגוש ממאיר בגפה התחתונה של הילד (בעקבות מידע שהגיע באותו הבוקר). התחלתי בתהליך שגרתי של קבלת הפרטים של הסיפור הקליני (מה שקרוי בז'רגון הרפואי 'לקיחת אנמנזה'). האב עצר אותי ופנה אלי בצורה מעט בוטה: " מה עושה שם התמונה הזאת?" והצביע על תמונה קטנה של רבין עם כיתוב 'חוזרים לדרך הישר', ששכנה בפינה רחוקה על ארון שהיה מאחורי כיסאי. אני מודה שלא ירדתי לסוף דעתו ולא קלטתי על מה מדובר. הפנתי את מבטי לאחור ולקח לי דקה שלמה להבין שהוא מתכוון לאותה תמונה שנתנה לי במתנה לפני שנים אחדות מחבר יקר שהלך לעולמו תחת טיפולי, פניתי חזרה אל האב, נבוך ולא קולט עדיין מה פשר השאלה. הוא חזר ואמר: "איך זה שאתה מחזיק כאן חומר פוליטי כזה...?".האישה והילד ישבו בצד בשקט מתוח. אני קלטתי סוף סוף מה קורה כאן. שלטתי ברוחי בצורה הכי קשה שיכולתי. ביקשתי ממנו להוריד את האצבע ואת הטון ועניתי כדלקמן: "אני חי במשרד הזה 24/7 מעל עשרות שנים, התמונה הזאת היא מזכרת ממטופל שלי והיא ענייני הפרטי, בין הרבה דברים פרטיים אחרים שלי בחדר, ובלי קשר מכל סוג שהוא, מערכת היחסים בחדר הזה היא בין מטפל למטופל והיא מנותקת מכל הקשר פוליטי ואתה יודע זאת היטב ואני מתכוננן להשקיע את כל כולי בטיפול בבן שלך. אם אצלך פוליטיקה היא חלק מהטיפול בבן שלך אז אתה יכול לעזוב עכשיו את החדר. במידה ויש לך עניין לדבר איתי פוליטיקה אני מציע שאחרי שנגמור לעסוק ברפואה נצא שנינו ללא מדים לבית הקפה שמחוץ לבית החולים ונדבר, וגם אז זה לא יהיה נכון מבחינה אתית! אני מטפל באותה הצורה והתשוקה בכול בני האדם ובמחלקה הזאת טופלו יהודים, נוצרים מוסלמים, אויבים, אסירים ואפילו חייזרים ללא הפלייה מכל סוג שהוא וכך זה יימשך וכך ראוי ללא קשר אם זה מוצא חן בעיניך או לא... אתה הבאת את בנך אלי בעקבות עשרות המלצות והתקבלת בתוך שעות בלי תורים ובלי טופסי 17 אומללים ומאמללים..." -- דיברתי לאט, ברור ובצורה נחרצת אך נינוחה. לזכותו ייאמר שהוא הבין מיד את טעותו, מה גם שאשתו גערה בו קשות, והוא ביקש סליחה. ההמשך היה שגרתי. בתוך ימים הוכחנו שמדובר בגוש שפיר ובתוך שבועיים הבריאות של כולנו חזרה לתקנה. המשפחה הייתה במעקב כשנה בצורה חיובית... אבל אני לא שכחתי... והכל חזר אלי כשקראתי את הכתבה והקטע לעיל...
ובכן, אוי לנו שאלה הם המנהלים שלנו ועוד יותר אוי ואבוי לנו שזה ראש ממשלתנו... את שניהם הייתי מפטר לאלתר ונדמה לי שאין צורך לפרט יותר מידי... ואידך זיל וגמור...
יצחק מלר, ציגלה קשישא
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה