השם יקום דמו? רק שאלות...

                                   השם יקום דמו! - מה זה אומר???

ראשית: דמו של מי?

האם של כל בן-אנוש וילוד אישה עלי אדמות הגלובוס הזה?

האם ללא  (או...) הבדל בין דת, גזע, מין, גיל, תרבות ואולי שיוך מפלגתי?

ואולי רק של יהודי דתי אורתודוקסי מזרם או שבט או כת כזו או אחרת?

או שמא של כלל היהודים: החילוני, הרפורמי, אוכל השפנים ושרימפסים...?

ואולי רק של מי שנרצח על ידי גוי? או רק של מי שנפל על הגנת הקהילה באשר היא?

ואולי... ואולי... ואולי...?

שנית: מי הוא הנוקם, זה שמוציא לפועל?

אלוהים עצמו, חובש כובע פלדה ושכפ"ץ קרמי, על טנק של מרכבת משיח עם מעיל רוח? לבד, ללא עוזרים... איזה גבר!

האם על ידי שליחים, כמו למשל: מלאכי שרת מכונפים? כרובים? כלבי הסטרא אחרא או חייליה של לילית, האשרה או הבעל?

או אולי אלה שנהרגים לילה ויום באוהלה של תורה כי תורתם אומנותם והרי התורה הקדושה היא כלי הנשק האולטימטיבי - הרבה מעבר למטוס, לטנק, לתותח ולחץ וקשת?

ואולי דווקא צבא של שכירי חרב כמו כוח ווגנר או שייטת חייזרים?

ואולי בסך הכל, אלה...השמאלנים, האנרכיסטים, הפריבילגים, הסרבנים...> האם השם יקום דמם?

שלישית: מה זה "ינקום"?

האם נקמה היא תכנית עבודה-פעולה אלוהית?

האם נקמה אינה סוג של רצח 'האחר' שגם עליו מישהו צריך להגיב 'השם יקום דמו' -- אז איזה שם ואיזה נעליים?

ובכלל: האם לא יותר נכון לומר "השם ימנע שפיכת דמו" ואז מעגל האימה פשוט לא יהיה, ולא נצטרך לומר כך סתם, "השם יקום דמו"... ואז אני נזכר בהיסטוריה האנושית, ומסתבר שהשם בכלל בתרדמת מאז ברא את העולם, ואנחנו בני האדם פשוט לא יודעים זאת...???

על היושרה של חתולים

                                הזקן וחתולים

זה היה נהיר לכל, כולם ידעו, שתקו או צחקו: 

חיבתו של הזקן מעולם לא נתונה הייתה לחתולים!

ולא, לא לחיתולים של תינוקות הכוונה... רחמנא ליצלן,

שהרי באותה העת הוא דווקא כן חיבב כלבים,

פרפרים ופרפריות, דרורים ודרוריות... למשל!

אבל אחרי אותה שבת של שמחת בית השואבה,

שמו לב, אלה שנותרו, כי מצב הצבירה של הזקן

השתנה, ממש מהפכה, ממוצק לזורם ולגז אדמה,

הוא כבר לא קיש-קיש גירש את החתולים, ופה ושם אף

התבונן בהם בחיבה, עם קורטוב של דמעה בזווית העין העצלה.

ברם-אולם, איש לא העיז לשאול את הזקן -

וכי למה? מה קרה שה'קיש-קישתה' נעלמה?

והזקן המשיך לזוז או לשבת, אפוף ענני אמפורה,

כאילו צמחו לו כנפיים של מלאך הממונה על הצדקה...

יום אחד, הנכדה הקטנה העיזה ושאלה! או אז

האיש המקומט הביט בה בעין עצובה,

ותוך כדי פליטת גזי חממה אדומים

מפיו הלוהט אחרי שינוע המקטרת מהפה אל יד כאובה:

"ילדתי הקטנה והזכה,

פעם חשבתי שחתול

שמניח על מפתני מנחה

של פגר ונוצות של דרור 

אומללה הוא סתם נבלה...

אבל היום אני יודע ויודע

שהוא בסך הכל שיא החמלה"

הוא ליטף את ראשה,

ובכה בתוכו בדממה,

וגנז בבטנו אמת קשה,

אמת האכזבה, הבגידה

וחידלון ההנהגה - שלעומתה

החתול הוא אבי אבות היושרה!

הזקן ועשן המקטרת

                             זקן ומקטרת אוקטובר 2023

מה יש לו לזקן חוץ ממקטרתו?

מה יש לו לזקן בלעדי פייפו?

מה יש לו לזקן מלבד לפטם את מחתתו?

ואולי גם מעט לקטר!

קטורת של זיכרון, אימה וחרטה... וכן...

להביט לשמים ושמש של מעלה ולזעוק שאלה

ישר לתוך הלבן של העיניים האטומות מדממה

לא של ההוא שאיננו, אלא, אלו שישנם...

מבעד לזגוגית ורשת רואים גב כפוף,

עורף, קרחת מנומשת, שיער לבן דליל וצהוב,

צווארון מקומט של חולצת משבצות ישנה.

מלפנים מתמר עשן לבן מסולסל

מפיית מקטרת מפוטמת, מפוייחת, בוכיה,

מול גדר של בוגנוויליה קשישה.

אבל המבט, אוי המבט, אל הלמעלה,

ולא אל הלמטה, הספר, הנייד או הנכדה...

המבט שהוא שאלה ואולי טרוניה או התרסה,

המבט שחודר דרך ענני העשן של המקטרת,

מקטרת השלום של וינטו... כן, זה משדות הצייד...

וכעת: מקטרת החרדה, הבזות והשנאה,

פייפ של שכול וכישלון ומחדלון,

צינור של עשן שחור ושרפה...

ולפני השאלה עולים באוב המראות, ההזיות והחזיונות,

אלה שהמילים ופרודות הדופמין לא מסוגלות לייצגן...

והעשן הוא בועיות של קושיות, תחינות ודמעות.

והזקן מעשן את עצמו לדעת ושולח, ושולח, ושולח

טלגרמות של שאלות ומשאלות אל הלמעלה

שהוא לגמרי למטה, כאן ועכשיו, פה ממש:

אל נבחרי ציבור נלוזים שבגדו... ולא!

לא אולי כפי שחשבתם, לא לאל שמעולם לא היה 

וגם אם יהיה, דמו בראשו!

נ.ב. אי פעם, בעבר...

      הזקן התמודד ועשה!

      והיום נותרה רק הדמעה והכתיבה.

 

האם 'המשכיל בעת ההיא ידום'?

  פרפרזה על נאום עמוס הנביא מלפני קרוב לשלושת אלפי שנה - בכיכר העיר! לא בכנסת.

הנביא עמוס חי ופעל בתקופת מלך ישראל ירבעם השני במחצית הראשונה של המאה השמינית לפני הספירה. בספרות המחקר הוא קרוי "הנביא הסוציאליסט" על שום רגישותו העזה לפערים חברתיים בין האליטות המלכותיות  לבין העם הפשוט ועוולות קשות מנשוא [בימינו אנו, מדובר בנביא שהוא שמאלן, אנרכיסט ופריבילג].

הנאום הזה מופיע בספר עמוס, פרק ה', פסוקים א'-ט"ו. הוא נישא בכיכר העיר או שער העיר, קבל עם ועדה, בעיר שומרון כשהוא לבוש בג'לביה קרועה, כיסוי ראש ואוחז במטה רועים (הוא היה נוקד מתקוע, רועה צאן בהוויתו) [בימינו אנו, מדובר במובילים והדוברים מעל הבמות ברחבי ערי ישראל, הצמתים והגשרים] - בניגוד למראה המובילים והדוברים בכנסת ישראל אשר בירושלים ובאמצעי התקשורת, כשהם חנוטים בחליפות ארמני ועניבות מצועצעות וצבעוניות!?

והרי הנאום ככתבו וכלשונו מתורגם לשפה העברית של ימינו אנו:

"שמעו את הדבר הזה אשר אנוכי נושא עליכם - קינה - בית ישראל. נפלה, לא תוסיף קום בתולת ישראל, ניטשה על אדמתה, אין מקימה. כי כה אמר ה'שכל הישר והטוב' [אלוהים...]: העיר היוצאת אלף תשאיר מאה; והיוצאת מאה תשאיר עשרה, לבית ישראל. כי כה אמר ה'שכל הישר והטוב' לבית ישראל: דירשוני וחיו. ואל תדרשו בית-אל, והגלגל לא תבואו ובאר שבע לא תעבורו, כי הגלגל יגלה ובית-אל יהיה לאוון [ואל תשלטו על עזה והגדה, שטחים כבושים, שם יושב עם אחר תחת שלטון שלכם, והתוצאה לטווח ארוך היא אוון ושנאות]. דרשו את ה'שכל הישר והטוב' וחיו!, פן יצלח כאש בית יוסף ואכלה ואין מכבה לבית-אל. ההופכים ללענה משפט, וצדקה לארץ הניחו [נתניהו, לוין, סמוטריץ, בן גביר ורוטמן: אל ההופכים את המשפט ללענה ואת הצדק רומסים לארץ - ממשלת זדון על מלא מלא בעזרת השם שרשום בטאבו על שם גפני את גולדקנופף]. עושה כימה וכסיל, והופך לבוקר צלמוות, ויום לילה החשיך, הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ, אלוהים שמו [זה האלוהים של פורום קהלת וחסידיו ולא ה'שכל הישר והטוב'> וכך קיבלנו את השביעי באוקטובר 2023 - בוקר ויום הפכו לצלמוות ולילה]. המבליג שוד על עז(-נפש), ושוד על מבצר יבוא. [הם, הנהגת הזדון] שנאו בשער מוכיח ודובר תמים יתעבו [מתעבים ביקורת עליהם, רוצים דיקטטורה ומשילות אין קץ]. לכן יען בושסכם על דל, ומשאת בר תקחו ממנו, בתי גזית בניתם ולא תשבו בם, כרמי חמד נטעתם ולא תשתו את יינם [הנהגה מושחתת מנותקת ששמה קצוץ על העם שלה - שוד הדל וגנבת לחמו של העני בעוד הם בונים טירות בקיסריה ושותים שמפניות וורודות בחמגשיות]. כי ידעתי רבים פשעכם ועצומים חטאתיכם, צוררי צדיק, לוקחי כופר, ואביונים בשער היטו.>>> לכן המשכיל בעת ההיא ידום כי עת רעה היא [הבאתם אסון ידוע מראש ולכן המשכיל, זה שהזהיר וחזר והזהיר, בעל ה'שכל הישר והטוב', כעת ישתוק! אבל בתום האפוקליפסה הוא יפתח את פיו ויורה רותחת תקבור אתכם חיים, אבל גם אותו משכיל יצטרך להכות על חטא כי הוא נדם לפני האסון ולא זעק מספיק או עד הורדת ההנהגה הזדונית גם בכוח לפני האסון, לפני האסון... כי הוא היה דמוקרט אמיתי ושמאלן ואנרכיסט ופריבילג שבניו ונכדיו ממלאים כעת את בתי הקברות]... [וכעת לעתיד] דרשו טוב ואל רע למען תחיו ויהי כן ה'שכל הישר והטוב' (אלוהים) אתכם כאשר אמרתם. שנאו רע ואהבו טוב והציגו בשער משפט! [שופטים שלא אתם בחרתם!]... ואז אולי יחנן 'אלוהים' את שארית יוסף שיישאר אחרי האסון... אולי ואולי לא?!?

 אוי, אוי לנו,שאותו עמוס מלפני שלושת אלפי שנה הבין כל כך טוב ויעץ כל כך טוב, אבל ברדוגו/ריקלין/ מגל/סגל כפול 2, הלא הם כלבי השטן גברו על אותו עמוס הרועה והמליכו עלינו מנהיג טועה, שוטה ואטום לב... ואידך זיל וגמור

האם מותר האדם מן הבהמה?

                                           נכדה, סבא זקן ושיח שביניהם...

אפרופו, קהלת ג', פסוק יט': "כי מקרה בני אדם ומקרה הבהמה - מקרה אחד להם - כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל! ומותר האדם מן הבהמה? אין! כי הכל הבל"

     סבא, מה...

מה הופך הומו סאפיינס לברברי?

האם ברברי יכול להפוך אותי לברברי כמוהו?

האם להיות ברברי זה מלידה? מדאורייתא? מכורח או מבחירה?

האם אפשר להיות היום ברברי ולמחרת לחזור להיות נזר הבריאה?

מה יהיה אם כולנו נהפוך לבהמה?

     היא ממשיכה להמטיר קושיות ותהיות - כממטרה...

ילדתי, יצר לב האדם רע מנעוריו

כי אין האדם מותר מן הבהמה

כי הרי שניהם בני תמותה המה...

ואין נזר בריאה ואין צלם אלוה

כולנו ברברים מדם ומלידה... ורק, רק ורק

התמודדות עם היצר מונעת טביחה

ודם רותח לנקמה אינו התשובה...

וכן, ילדתי הקטנה, אין דרך חזרה מברבריזם לתבונה!

     אבל סבא... זה הרי קרה, ואנא אנו באים... בחזרה?

ילדתי, זהירות ותבונה, זהירות ומניעה,

בלי זחיחות ותרעלה, כי סתם תשובה אינה שאלה נכונה...

השאלה הנכונה היא איך לא להפוך לבהמה!

זכרי, ילדתי הקטנה, כי מזה חמישים ושש שנה, 

הפכנו , אט אט לבהמה... ואת ורק את, יכולה

וחייבת להיות זאת שתאפשר חזרתנו מבהמיות לשפיות זכה.

זכרי, נכדתי הקטנה - אין לבהמות מדינה!

לבהמות וברברים יש רק מכלאה!

וזאת הסכנה - שאנו והם, הם ואנו,

נחזור למערה... זו של אפלטון קשישא...

ילדה שלי זכה - רוצי אל בן-זכאי ולא אחרי בר-גיורא הבהמה.

     סבא! איך... ואין לי כוח לרוץ!?

     נכדה! אין לך ברירה... רוצי...

                                סבא זקן בערבו של יום 09.10.2023

                               

     

פוליטיקה ברפואה או רפואה א-פוליטית?

                              על השבר הרפואי בעקבות השבר הלאומי 2023...

תגובה של רופא זקן שבילה 45 שנים באוהלה של רפואה וכבר ראה הכול, או כך לפחות חשב לו לתומו, למאמר הבא שפורסם בעיתון ידיעות אחרונות: "מנהלי מחלוקות", שרית רוזנבלום, מוסף החג, 6.10.23, עמ' 17-14, שם, בין היתר, מופיע הקטע הבא שעוסק בשתיקתם של המנהלים מול השטח הייצרי והבוער:

"מנהל שיתמוך במאבק בגלוי עלול למצוא את המוסד שלו [שתקציבו ניזון מכספי ציבור, ממשלה] במאבק קיומי. 'אם אצר להם [לרופאים, לאחיות ולכלל הצוותים הרפואיים] את חופש הביטוי - הרופאים יקומו עלי, ואם אתן להם לפעול כפי שאולי היו רוצים - ביבי יקום עלי. זו בעיה קשה"-- זו אחת מהאמירות המחרידות ביותר ששמעתי מימי ומהווה בעיני סיבה לנטישה, להתקפה, התאבדות או רצח, לא פחות ולא יותר! -- וכי למה?

את התשובה אתחיל בתיאור ארוע אמיתי שהתרחש במשרדי לפני כ-עשרים שנה בהיותי מנהל מחלקה בכיר ומנתח סרטן מספיק מפורסם... ומעשה שהיה כך היה:

בשעות הערב המאוחרות נכנסה למשרדי משפחה של חובשי כיפות סרוגות (אב, אם וילד כבן חמש) מהתנחלות איקס בשטחים המשוחררים/כבושים... הם הוזמנו בדחיפות בגלל חשד סביר לגוש ממאיר בגפה התחתונה של הילד (בעקבות מידע שהגיע באותו הבוקר). התחלתי בתהליך שגרתי של קבלת הפרטים של הסיפור הקליני (מה שקרוי בז'רגון הרפואי 'לקיחת אנמנזה'). האב עצר אותי ופנה אלי בצורה מעט בוטה: " מה עושה שם התמונה הזאת?" והצביע על תמונה קטנה של רבין עם כיתוב 'חוזרים לדרך הישר', ששכנה בפינה רחוקה על ארון שהיה מאחורי כיסאי. אני מודה שלא ירדתי לסוף דעתו ולא קלטתי על מה מדובר. הפנתי את מבטי לאחור ולקח לי דקה שלמה להבין שהוא מתכוון לאותה תמונה שנתנה לי במתנה לפני שנים אחדות מחבר יקר שהלך לעולמו תחת טיפולי, פניתי חזרה אל האב, נבוך ולא קולט עדיין מה פשר השאלה. הוא חזר ואמר: "איך זה שאתה מחזיק כאן חומר פוליטי כזה...?".האישה והילד ישבו בצד בשקט מתוח. אני קלטתי סוף סוף מה קורה כאן. שלטתי ברוחי בצורה הכי קשה שיכולתי. ביקשתי ממנו להוריד את האצבע ואת הטון ועניתי כדלקמן: "אני חי במשרד הזה 24/7 מעל עשרות שנים, התמונה הזאת היא מזכרת ממטופל שלי והיא ענייני הפרטי, בין הרבה דברים פרטיים אחרים שלי בחדר, ובלי קשר מכל סוג שהוא, מערכת היחסים בחדר הזה היא בין מטפל למטופל והיא מנותקת מכל הקשר פוליטי ואתה יודע זאת היטב ואני מתכוננן להשקיע את כל כולי בטיפול בבן שלך. אם אצלך פוליטיקה היא חלק מהטיפול בבן שלך אז אתה יכול לעזוב עכשיו את החדר. במידה ויש לך עניין לדבר איתי פוליטיקה אני מציע שאחרי שנגמור לעסוק ברפואה נצא שנינו ללא מדים לבית הקפה שמחוץ לבית החולים ונדבר, וגם אז זה לא יהיה נכון מבחינה אתית! אני מטפל באותה הצורה והתשוקה בכול בני האדם ובמחלקה הזאת טופלו יהודים, נוצרים מוסלמים, אויבים, אסירים ואפילו חייזרים ללא הפלייה מכל סוג שהוא וכך זה יימשך וכך ראוי ללא קשר אם זה מוצא חן בעיניך או לא... אתה הבאת את בנך אלי בעקבות עשרות המלצות והתקבלת בתוך שעות בלי תורים ובלי טופסי 17 אומללים ומאמללים..." -- דיברתי לאט, ברור ובצורה נחרצת אך נינוחה. לזכותו ייאמר שהוא הבין מיד את טעותו, מה גם שאשתו גערה בו קשות, והוא ביקש סליחה. ההמשך היה שגרתי. בתוך ימים הוכחנו שמדובר בגוש שפיר ובתוך שבועיים הבריאות של כולנו חזרה לתקנה. המשפחה הייתה במעקב כשנה בצורה חיובית... אבל אני לא שכחתי... והכל חזר אלי כשקראתי את הכתבה והקטע לעיל...

ובכן, אוי לנו שאלה הם המנהלים שלנו ועוד יותר אוי ואבוי לנו שזה ראש ממשלתנו... את שניהם הייתי מפטר לאלתר ונדמה לי שאין צורך לפרט יותר מידי... ואידך זיל וגמור...

יצחק מלר, ציגלה קשישא