יום שלישי, 24 בינואר 2023

                                    על משוואת י. לוין-א. ברק: הנעלם המודחק?! 

האם ייתכן שהמהפכה החוקתית-שיפוטית-אקטיביסטית של א. ברק ותגובת הנגד או המהפכה הנגדית של הזוג נתניהו-לוין על ספיחיה... מתעלמת בכוונה או בלי כוונה מהנעלם האחד המודחק שעליו לא מדברים בבחינת "לא נעים", והוא:

הסתבר (לכל בר בי רב... אולי), אחרי כמה וכמה עשורים, לרשות השופטת שהמבחר של הפוליטיקאים הישראלים (משמאל ומימין, מקיצוני עד מתון, מחילוני אדוק עד חרדי להחריד... בקיצור כ ו ל ם!) לוקה באופן כרוני וחוזר בחוסר יושרה, שחיתות ובעיקר אי-רצון או אי-יכולת ליצור נורמות מנהיגותיות ראויות בנוסח הבריטי [לבריטניה ולישראל אין חוקה, ברם-אולם, לבריטים יש מסורת-נורמטיבית מופלאה בת אלף שנים, של הפוליטיקאים שלה, שבה הרף הפלילי אינו מהווה שיקול בר-קיימא ולכן אין צורך בחוקה...] -- ומכאן שאותו א. ברק וחבר מרעיו הבינו שעליהם להיות אקטיביים בנושא שמירת זכויות האדם כנגד עריצות הרשות המבצעת שכבר מזמן הצליחה לנטרל את הרשות המחוקקת ולשלוט בה ללא מיצרים...

לדוגמה: בבריטניה, נבחר ציבור בכל דרג שהוא מתפטר מיוזמתו מתפקידו ברגע שדבק רבב קל שבקלים בו או בבני ביתו... נלחם על חפותו ... וחוזר בגדול לזירה אחרי ניצחונו או נעלם ממנה לנצח אחרי כישלונו... אבל לא מחזיק מדינה  כבת ערובה!?

לדוגמה: האם מישהו ראה את שופטי העליון נעים ונדים ברחובות בניסיון לשכנע אזרחים להגיש עתירות כנגד השלטון???


יום חמישי, 19 בינואר 2023

הברווזים של נתניהו

                                    על מבחן הברווז הרפורמי או המהפכן...

          אם זה נראה כמו ברווז,

          הולך כמו ברווז

          ועושה קולות של ברווז --

          זה ברווז!!!... ואצל מר נתניהו באו"ם ב2012... 

           זה ברווז גרעיני!

                                                             על אותו משקל:

            אם זה נראה כמו הפיכה משפטית,

            אם זה אץ רץ כמו הפיכה משטרית

            ועושה קולות של הפיכה שלטונית --

            זה ריסוק הדמוקרטיה... אצל נתניהו של 2023...


                   הפסיקו למכור לנו לוקשן בשומן ברווזים 

                   לפי המתכון של "אורבן-פוטין-ארדואן"...

 

            




         


יום שבת, 7 בינואר 2023

מן המקום שבו לא היינו אל המקום שבו לא נהיה

                                          בנאי/פוליקר ונתן זך בעת הזאת 

בימים אלה נזכרתי בשני טקסטים שמדברים בעד עצמם ומבטאים תחושות של בני תמותה, אזרחים במדינת היהודים...

הראשון: ספר שירה של נתן זך משנת 2013 שהוקדש לשלושה אזרחים:
     לאייבי נתן טייס השלום
     לאמיל חביבי שנותר בחיפה
     לישעיהו ליבוביץ' כמות שהיה
לאסופת השירים הוא קרא: מן המקום//שבו לא היינו//אל המקום//שבו לא נהיה. רלבנטיים במיוחד הם שני פרקים:
     "הארץ המובטחת", עמ' 75-57; "תג מחיר", עמ' 109-93... כדאי לעיין בהם וללמוד מהם...

פרשנות שלי לכותרת: "מן המקום שבו לא היינו"=מן הגולה/גלות שאחרי המקום בו היינו לאום ומדינה.
                              "אל המקום שבו לא נהיה"=אל המדינה שממנה נחזור אל הגלות או נעלם.

השני: שיר שכתב וביצע יוסי בנאי והלחין יהודה פוליקר, "למות למען רעיון"... להלן שלושת בתי הסיום ללא פרשנות:
     כי החיים ניתנו כדי לחיות טיפה
     ולא לרוץ כמו אידיוט אל העולם הבא
     למות למען רעיון, זה רעיון נשגב
     אבל כדאי להיזהר ולא למות לשווא

     מתי נלמד סוף סוף לחיות בלי חרב ודמים
     מתי יפסיקו כבר אבות לבכות על הבנים
     מתי נבין שלא כדאי לרדת לטימיון
     בגלל גל אבנים עתיק, או קבר בן מיליון

     אך נביאי הזעם עם אש בעיניהם
     קוראים לנו לקום לצעוד אחריהם
     אז אם למטיפים חשוב כל כך להתפגר
     שהם ילכו הראשונים - לנו לא בוער

                        אידך זיל וגמור...

יום ראשון, 11 בדצמבר 2022

על הקשר בין מתנחלים לכלניות בריטיות

      מתנחל אדוק ומתון ורס"ר בריטי...

במהלך מסע הבחירות האחרון, הזדמנו, אנוכי וחבר קרוב, שנינו בני שבעים ומעלה, לפגישה לילית מסקרנת באחד מהקיבוצים הגדולים והוותיקים בדרום הארץ. בבית הקפה הקיבוצי הסתופפו כשלושים בני תמותה, כולם בעשור השמיני ומעלה לחייהם, רובם המכריע גברים בוגרי ופליטי מלחמות ישראל, בני דור המייסדים של אותו הקיבוץ,יהודים בלאומיותם, ציונים אדוקים מהזן הישן, ישרים וסוציאל-דמוקרטים בהשקפת עולמם, כאלה שהמותג "יהודית ודמוקרטית" הוא נשמת אפם... ועם זאת חרדים לעתיד הנכדים. מולם, על במה קטנה התייצב גבר חמוד, חובש כיפה סרוגה, אחד ממנהיגי המתנחלים מדור המייסדים של גוש אמונים ומי שנחשב בעיני-כל ובעיני עצמו כ-"מתון".הוא כותב באופן קבוע טור בעיתון הארץ ומשמש כעלה תאנה ועדות לאיזון פוליטי מכובד בעיתון שמאלי מובהק. האיש נחשב למסבירן רהוט ומרגיע. הוא הביא עמו אלוף בדימוס, חקלאי, כדי להציג את התוכנית שלהם לשלום בר-קיימא בין היהודים לפלסטינים. הם נראו כצמד מופלא של דון קישוט נחוש וסנצ'ו פנסה רגוע ומרגיע. 

הם התקבלו בסבר פנים יפות, הכיבוד כלל קפה, תה וביסקוויטים. הדיון היה תרבותי אך נוקב, לא היו צרחות וצווחות בנוסח הכנסת. צעירי הקיבוץ לא טרחו להגיע אבל כמה מהם עסקו בצילום ובאביזרים האלקטרוניים ובפתרון של תקלות. לא בטוח שצמד דומה מהצד השמאלי היה מתקבל כך בהתנחלות עלי או יצהר... אבל נעזוב זה...

אין לי כוונה להעביר כאן את תוכן הדיון אלא להביא קטע זעיר מתוכו, קטע שמבהיר בצורה אכזרית את הפער והתהום שנתגלו בין שני הצדדים... תהום שאינה ברת-גישור... לעיתים הייתה לי הרגשה שמדובר בשני שבטים שאין ביניהם שום דבר משותף פרט לעבר רחוק שכוחו המאחד אבד ממזמן.

בשלב מסוים אותו מנהיג מתנחלים מתון הביא סיפור-משל בהקשר לסכסוך ולפתרונות אפשריים. הוא בחר, משום מה, בסיפור מהתקופה הקולוניאלית של האימפריה הבריטית בהודו המעטירה. הוא סיפר כיצד סרג'נט מייג'ור (רב-סמל או רס"ר) בריטי טיפוסי, בלונדיני עם עיניים כחולות, שפם מסולסל, מדים בוהקים, מצויד במקל מנצחים בלבד, שולט על אלפי חיילים הודים בכוח סמכותו המופלאה. יום אחד ההודים הקטנים הראו סימנים קלים של אי-ציות... הרס"ר הענק המשיך לשלוט באספסוף אבל חש שמדובר אולי במדרון חלקלק והזהיר את המפקד שיש לנקוט בצעדי מנע. המפקד הזחוח הקניט את הרס"ר המודאג... איך נגמר הסיפור כולם יודעים ובמיוחד אלה שמתעניינים בהיסטוריה... אבל זה לא מה שמשך את תשומת ליבי. אני מודה שהתביישתי לשאול את אשר חפצה נפשי הכאובה לשאול, חששתי לכבודו של האיש... אבל אין לי בעיה לשאול את הקהל הרחב האנונימי של כאן: בנמשל של הסיפור, מי הוא הסרג'נט מייג'ור ומי הם ההודים הקטנים הילידים?... לי התשובה ברורה לחלוטין, מה עוד שהשימוש במשל הזה גילה את מערומיו של המתנחל המתון... נדמה לי שאינני טועה אם אנחש כדלקמן: הרס"ר הוא היהודי הישראלי וההודים הקטנים הם הפלסטינים שבגדה ועזה... אלא שלהם אין מהטמה גנדי או נלסון מנדלה ולנו אין את הביצים של פרדריק דה קלרק...........ואידך זיל וגמור...
                 

יום שבת, 10 בדצמבר 2022

תמונה אחת שווה אלף מילים ודמעות

          על מזמין ומוזמן

זה היה באותם הימים והלילות בהם
ישבה "אלת" הדמוקרטיה
וצפתה במסכים... כאשר "לפתע"...
לנוכח תמונה אחת השווה
אלף מילים ודמעות,
פרצה מגרונה כאב-זעקות:

המזמין: ליצן חצר סהרורי שחוגג בחוג משפחתי
                      מתחבק ומסתחבק עם
המוזמן: איש חוק במדים שחורים, זחוח וחייכני

                   מי הם הנעימים והנאהבים?
המזמין - המיועד לכהן כשר לביטחון פנים-לאומי-יהודי...
המוזמן - מפקד המשמר הלאומי הממונה על החוק האזרחי...

אזי שואלת בקול רטורי הדמוקרטיה האומללה:
     איך זה שהם לא מבינים?
     היכן מראית-העין? הנורמה? הראוי?
                       ולפתע!
היא, הדמוקטיה, צונחת
בהתקף אפילפטי לרצפתה,
וההיסטוריה חוזרת על עצמה:
מבר-גיורא, בר-כוכבא ורבי עקיבא ל-
שבתאי, פרנק, כהנא ופורת...

                      אידך זיל וגמור!
 

יום שלישי, 22 בנובמבר 2022

על ההבדל בין חוק לנורמה...

זה לא יותר או פחות דמוקרטיה -- זה רף פלילי בר שינוי מול נורמה מקובעת בערכים: והנורמה  הרי נעלמה ממזמן מחיינו -- אז על מה אנו מלינים? הרכבת יצאה מן התחנה מאז רגע סיום מלחמת 1967! 

לאחרונה אנו עדים לצונמי של מאמרים, אמירות, נאומים, כנסים, פנלים וברברת ברשת בנוסח של נבואות זעם וחורבן, קינות, אזהרות, תבהלות, בכי נהי תמרורים על הסכנה של קריסת הדמוקרטיה... ומה עושים? מה יהיה? אויה ואויה! וכך הלאה וכך הלאה. כן או לא פסקת התגברות, יועצים משפטיים ממונים על ידי הבוסים הפוליטיקאים, שינוי שיטת בחירת שופטים, ניקוי אורוות בפרקליטות, ביטול חוקים מן העבר השמאלי הנורא, ועוד ועוד כהנה וכהנה... כל אותם דברנים, מאיימים ומבטיחי הבטחות, וגם כל המרגיעים למיניהם מכל צד שלא יהיה -- כולם, אבל כולם, שכחו שהרכבת כבר יצאה מהתחנה עוד מאז אותו רגע שכוח-אל שבו הסתיימה מלחמת 1967, כל אותם ובני מינם, טחו עיניהם מלראות את הכתובות על הקיר, זוהרות ומנקרות עיניים, כל אותם שמעדיפים אשליות , עצימת עין והטמנת ראש בחול... שימו לב! הכל כבר קרה, קורה ויקרה כי אתם עוסקים בזוטות, בטקטיקה ומשחקי ילדים בארגז החול, בהתנצחויות והתכתשויות מילוליות, בנוסחים של המצאות מטופשות כמו: אין משילות, העם החליט, עריצות המשפט, הרוב קובע, המשיח והרב סדן כבר בדרך, יותר יהודית ואגב גם דמוקרטית... כל זה על פני השטח, כל זה רק מזין בלוטות זעם וזיעה... ובינתיים, כאמור, בעומק השטח בתוך סלעי הקיום זה כבר קרה: הנורמה נעלמה והחוק נשאר יחידי בשטח ההפקר! זהו אותו אירוע מתגלגל שהוא מקור כול המקורות של הצונמי ולכן מן הראוי להבהיר לחבורת ההומו סאפיינסים היהודים במדינת היהודים מהו ההבדל בין חוק לנורמה... ואזי מי שרוצה להבין יבין ויבכה על החלב שנשפך... מאוחר אבל לפחות את הזכות לבכי עדיין לא קטלו... לעת עתה!

חוק כמו גם נורמה הם תוצרים של הסכמה ביני לבינך לבינו לבינינו למען רווחתנו הפיזית והנפשית בעולם של שבטים, גזעים ולאומים... ואנו חותמים על מסמך הסכמות מחייב (אמנם עד גבול מסויים אבל ברור)   -- תעודת זהות, דרכון וכדומה. חוק (או בכינויו הנוכחי 'רף פלילי') הוא כתוב, ממוסמך ומתועד ושמור והוא מעשה ידי אדם שנבחר לבית מחוקקים כזה או אחר. את החוקים לומדים, משכללים בכל מיני כיוונים טובים יותר או פחות וחיים על פיו וגם בתי המשפט כפופים לו. החוק לא נוצר יש מאין, הוא אינו נופל מהשמים ולא מובא על ידי חסידה אבל הוא מחייב ויש טווח רחב של ענישה וסנקציות כלפי המפרים אותו וגם זה בהסכמה. חוק אינו בהכרח שווה ערך למושגים כמו צדק, ערכים, מוסר, יושרה והתנהלות על פי מה שראוי ולא על פי מה שמותר גריידא. חוקים נחקקים על ידי בני תמותה, נחתמים על ידם ומבוצעים על ידם בפועל בהסכמה ותחת איום של ענישה.
מאידך, נורמה אינה כתובה, אינה רשומה ואינה מחייבת ומחוייבת בחוק חתום בר שפיטה. נורמה היא התנהלות שבעל פה שהופכת למסורת בלבד ומבוצעת על ידי מנהיגים והנהגות שבצורה זאת מנחילים לעם מורשת, ערכים, יושרה, צדק, מראית עין בהירה ונוקבת. נורמה אינה כרוכה במשפטיזציה, היא אישית ורצונית ומתייחסת למה שראוי להיות ולא למה שסתם רוצים שיהיה באופן גחמתי כזה או אחר. נורמה היא מושא לחיקוי וחינוך. נורמה היא מגדלור. נורמה אינה רף פלילי שפיט אלא דוגמה לשת"פ של מנהיג או הנהגה עם הבוחרים כדי להציב דגם לחיקוי, להערכה ולרצון להשתוות אליו.
בחברה מתוקנת הנורמה היא מעל החוק ומחייבת יותר מאשר החוק (הדוגמה הבריטית), בחברה מעט פחות מתוקנת הנורמות הן קלוקלות ומנוצלות לרעה, ובחברה מדרדרת הנורמה הולכת ונעלמת, מתפוגגת ולבסוף נשאר רק הרף הפלילי. ובחברה שכבר הדרדרה לביבים, לא רק שהרף הפלילי קובע אלא מופיעה נורמה חדשה! מי שמצוי מחוץ לרף הפלילי או חצה אותו במעט הופך לכשר למהדרין, זך וטהור כשלג, ויותר מכך, מי ששילם את חובו לחברה הופך להיות מודל לחיקוי... שורו הביטו וראו את חברי הכנסת והממשלה בשנים האחרונות... ואין צורך להרחיב! נורמת הנורמות שלנו היא כבר מובהקת לחלוטין
ובא לציון גואל... נא להפסיק לבכות ולנהום... יש לנו נורמה!

יום שני, 7 בנובמבר 2022

נא לקיים הבטחות!

        פנייה לממשלה הימנית "מלא מלא": נא להוציא לפועל את התוכניות שלך!

                                                   ובהצלחה!

ב-16.08.22 התפרסם בבלוג זה מאמר ארוך "על התפתחותו של הנעציזם היהודי הנאור 2022-1974: מה יעלה בגורלו של חמורו של משיח? אני, האזרח היהודי החילוני והשמאלני?" -- זאת הייתה נבואה לפני הבחירות על סמך ההיסטוריה בין תחילת ההתנחלויות לעולמנו שאחרי המגפה... וכעת משנפל הפור אחרי חמש מערכות בחירות מתישות... אני, חמורו של משיח מתחנן בפני הממשלה שלי: אנא, בבקשה, מלאו את ההבטחות שלכם ובא לציון גואל או..................