על הפרדוקס הדמוקרטי

                                 שירת האבסורד המצמרר...

רופא מטפל בבני אדם חולים.

עו"ד תובע או מייצג עבריינים בפני

שופטים הגוזרים דין של צדק על פי חוקים.

מהנדסים בונים בניינים וגשרים.

מורים מלמדים דרדקים חוכמה ודעת.

עיתונאים מספרים חדשות לבקרים...

וכך הלאה והלאה - אבל כולם וגם אחרים 

מתמחים ומתמקצעים ועוסקים רק בזה!

בתחום הצר שלהם... וגם נושאים

באחריות תמורת הסמכות...

יש רק עיסוק אחד שבו אין התמחות [במקומה, הבורות]:

עיסוק שבו האדם אמור לעסוק בהכל -

ולהבין בכלום! -- אלה הפוליטיקאים...

כולם ליאונרדו דה וינצ'י עד שיוכח ההיפך... 

וזה קרוי: האבסורד המצמרר כדלקמן:

אנחנו המומחים, בוחרים בהם, משלמים משכורותיהם

כדי שיעסקו בהכל תוך הבנה בכלום!

אבל, לפחות נשיאה באחריות,

ואולי בקשת סליחה לבריאות,

ובמישור היושרה והנורמה, התפטרות?

איפה אנחנו חיים, אזרחים של צמיתות!

                      אז...

אם זה לא אבסורד מצמרר... אז מה זה?

      זהו הפרדוקס הדמוקרטי!

         ואידך זיל וגמור...