על פתגמים, אמירות והגדות נדושים, כמו:
מה לנו כי נלין? רק על עצמנו...; נהגנו כמו אבותינו: שלושת הקופים...; יצר לב האדם רע מנעוריו...; ראו הוזהרתם -- הכיבוש והשלטון על עם אחר משחית! אם לא עכשיו אז בעתיד; הכל היה צפוי, אבל אנו התרגלנו, התעלמנו והתמכרנו לשלווה מדומה... יש קשר רציפרוקלי בין סמכות לאחריות והתפטרות... רק המשילות על ידי הרוב קובעת והיתר לאשפתות... ועוד כהנה וכהנה... כבר בימי מקיאוולי (המאה ה-15)... וגם בסוף המאה ה-18 הוזהרנו:
"כל סמכויות השלטון -- המחוקקת, המבצעת והשופטת כפופות כיום לבית המחוקקים [...] הריכוז שלהן בידי אותם אנשים היא ההגדרה המדויקת לשלטון עריץ. אין כל הקלה בכך שהסמכויות נתונות בידי רבים ולא בידי אדם יחיד. 173 עריצים ודאי יהיו דכאניים כמו עריץ יחיד. מי שמטיל בכך ספק יסב נא מבטו אל תולדות הרפובליקה הוונציאנית. [...] מהסיבה הזאת ייסדה האספה את תקנות השלטון על העיקרון הבסיסי שהזרועות המבצעת, המחוקקת והשופטת יהיו נבדלות ומובחנות זו מזו כך שאיש לא יוכל להפעיל את סמכותה של יותר מאחת מהן בעת ובעונה אחת. [מונטסקייה 1748] אלא שלא הועמד מחסום בין הסמכויות השונות הללו. חברי הרשות השופטת והמבצעת תלויים בחיי המחוקק לפרנסתם וחלקם אף להמשך העסקתם... [...] כל זה לא נעשה מכוונה רעה. החברים הנוכחיים מחזיקים בהשקפות הגונות לחלוטין [...] אך לא לזמן רב! המין האנושי לומד עד מהרה לנצל לתועלתו האישית כל זכות וכל סמכות, אלה שברשותו ואלה שבכוחו ליטול לידיו. כספי הציבור וחירויות הציבור שנועדו להיות מופקדים בידי שלוש זרועות השלטון אך הופקדו בטעות בידי אחת בלבד [זו או אחרת... לא משנה] יתגלו עד מהרה כמקור לעושר ולשליטה למי שמחזיקים בהם. הנסיבות המפתות אף יבהירו להם שהם כעת הן אמצעי והן היעד שיש להשיגו. [שלושת הכפים, כסף, כבוד וכוח] בכסף נשיג אנשים, אמר יוליוס קיסר, ועם אנשים נשיג כסף. [...] על המחוקקים להסתכל אל העתיד, העתיד הלא [תמיד] רחוק, אז תפיל השחיתות ברשתה את ראשי השלטון... ומהם היא תופץ ותפשה באומה כולה, עתיד שבו הם יקנו את קולות האנשים ויגרמו לאנשים לשלם את המחיר. [...] השעה להתגונן מפני שחיתות ועריצות היא לפני שהן יאחזו בנו. מוטב להרחיק מבעוד מועד את הזאב מהעדר מאשר לצפות שיחלץ את שיניו וטפריו לאחר שכבר חדר לתוכו." {מתוך טקסט של תומס ג'פרסון מהאבות המייסדים של ארה"ב, נכתב ב-1785}
אבל התעלמנו ולא רק כאן: ראו את ממשלת נתניהו [אצלנו הרשות המבצעת השתלטה על המחוקקת וכעת גם השופטת בדרך]; ראו את הטראמפיזם במולדתו של ג'פרסון... ועוד כהנה וכהנה... דמוקרטיה שמפקידה את גורלה ברצון הטוב ובאיכות הנבחרים של היום חייבת לקחת בחשבון שאין ערובה שגם הנבחרים העתידיים יהיו כאלה! כאן אסוננו ולא באויבנו עסקינן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה