על ארבעת הליחות של הישראלים
בהיסטוריה התרבותית של האנושית שהתמקמה על כדור הארץ ידועים מספרים קדושים ממותגים וממתגים בכל אתר ואתר שעל פניו, בכל שבט ושבט ובכל דת ודת ובכל הזמנים... כמו למשל: "על שלושה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו" (עמוס, ב', א'); על שלושה דברים העולם עומד; שמונה ימי מילה; שבעה ימים בשבוע; עשרים וארבע שעות היממה; תריסר השבטים ושנים-עשר השליחים של ישו; ארבע אימהות... עד אחד אלוהינו; ובימינו: שלושת הכ"פים של מיקי זוהר וחמשת המ"מים של זאב ז'בוטינסקי; כל דבר בצבא מורכב משלושה חלקים..ועוד כהנה וכהנה לאין ספור ולאינסוף... ברם אולם מעדיף להתרכז ב-
ארבעת הליחות של גלנוס [קלאודיוס גלנוס, 200-129 לספירה, רופא החצר של הקיסר הרומאי מרקוס אורליוס הפילוסוף] : היא תיאוריה רפואית המבוססת על רביעייה קדושה שבאה להסביר את מקורן ודרכי הריפוי של כלל המחלות האנושיות. מדובר בארבע ליחות: מרה שחורה (דיכאון), מרה צהובה (מיץ כיס המרה), מרה לבנה (הכיח) ומרה אדומה (הדם שנוצר בכבד). כאשר עקב גורמים שונים, חיצוניים ופנימיים, יש עודף או חוסר באחת הליחות מופיעה הפרה של האיזון הפנימי הטבעי האלוהי של גוף ונפש האדם, מה שמתבטא בתסמונת של מחלה שמורכבת מתסמינים וסימנים שונים. וזאת, בהתאם לסוג הליחה שאיזונה הופר... הרפואה אמורה לעזור לטבע בריפוי החולה באמצעות הקזה או הוספה של הליחה המרדנית. התורה הזאת שלטה בעולם הרפואה עד תחילת המאה ה-18, עת הופיעה והתפתחה הרפואה המדעית המודרנית המוכרת לנו כיום... ומכאן...
ארבעת הליחות של הישראלים:
(א) תסמונת הערמה: נותנים לערמה של אחת הליחות להצטבר לאט לאט עד לחוסר איזון אדיר (עקב עצלנות, פחדנות, התעלמות או טיפשות... של ההנהגה "הרפואית") כך שכל הקזה או הוספה שלה יכולים לגרום לקריסה של המערכת...
(ב) תסמונת הטפיחה העצמית על השכם: מאחר ואנו, הישראלים, הכי הכי הכי טובים בכול, הכי מוסריים, העם הנבחר, עם סגולה, האור לגויים...הרי שלנו לא יכול לקרות חוסר-איזון ואצלנו הליחות תמיד תהיינה בשליטה וכול האחרים לעזאזל! ובמילים אחרות: חטא ההיבריס או החוסר מלידה של הליחה "והצנע לכת", מעין מוטציה של חוסר איזון ליחתי מבני... מבראשית.
(ג) תסמונת ניצחון פירוס: אנחנו, הישראלים, הרי ננצח ומנצחים כל הזמן ולא מביטים לאחור לעבר התנהלות הליחות ולא מנסים ללמוד מן העבר, וכך מוצאים את עצמנו שוב ושוב, פעם אחר פעם, בסוג של חוסר איזון במרה השחורה בנוסח "עוד ניצחון כזה ואבדנו".
(ד) תסמונת המצווה הבאה בעבירה לפי גרשם שלום: קודם מרעיבים את המערכת המאזנת של הליחות ויוצרים מראש מצב של אי-יכולת להתמודד עם עתיד בר-ניבוי, ואז... כאשר מגיע יום פקודה וחוסר האיזון גורם לקריסה של המערכת... מתחילים בבת אחת, ובהיסטריה, להזרים לה מזון לריפוי... אבל זה יכול להיות מאוחר או על הקשקש... מעין טכניקה של לא לצפות עתיד ולבנות היטב מראש (מתוך רצון מטומטם לחסוך היכן שאסור) ואזי, בשעת הקטסטרופה הידועה מראש לזעוק מרה ולהתארגן באילתור מאוחר ולא טוב...
זאת כמובן אלגוריה למי שלא הבין... אני משאיר לקורא הנכבד לזהות את הליחות של הישראלים ולהבין...
... ואידך זיל וגמור
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה