"מטרת השלטון -- הגשמת הצדק":ציטוט מ... (1959)...
הקטע הבא לקוח מכתביו של אחד מענקי הרוח האנושית של המאה העשרים: בן-תמותה מצרי עיוור (כמעט מלידה). הוספתי בתוכו בסוגריים מרובעים פרשנות אקטואלית משלי... והיתר ישלים האזרח הקורא במו שכלו:
" כאשר השתלטו גורמים זרים [טיפשים] על השלטון במצרים [במדינת היהודים], הם ביססו את שלטונם על אינטרסים בלי לשים לב לצדק, להגינות ולשוויון אשר ציווה עלינו אלוהים [כל אלוהים שהוא שיצרו בני-האדם], ובלי לחוש בהשגחה המרתיעה שאלוהים מפעיל על בני-האדם תדיר. שכן אלוהים עוקב אחרי מעשיהם הגלויים ואחרי כוונותיהם הנסתרות, הןא הודיע לבני-האדם שהוא עתיד לדרוש מהם דין-וחשבון על מעשיהם הגופניים ועל רחשי לבם הצפונים. הם העלימו עין מכל זה וביססו את שלטונם על אינטרסים רגעיים בלבד, ובייחוד על האינטרסים הרגעיים של עצמם ושל עוזריהם והמקורבים אליהם. הם לא שמו לב להמון העם [האזרחים הקטנים, הבוחרים, משלמי המיסים לשם תחזוקת משרתי הציבור...] ולא חשבו על כך שלעם יש זכויות שהשלטון חייב לכבדן, ושעל העם מוטלות חובות שהשלטון חייב לעודד אותו למלאן. הם ראו בעם רק אמצעי לסיפוק שאיפותיהם, מכשיר להשגת מטרותיהם. הבסיס הדתי [האנושי] של כל שלטון הוגן הוא העיקרון, שהאומה היא המטרה והשלטון הוא האמצעי; והמטרה הנעלה ביותר היא שהאומה והשלטון ישתפו פעולה כדי לעשות את רצונו של הבורא [שהומצא על ידי העם בלי פרשנויות-יתר], כלומר להגשים את הצדק ולמחות עושק כל אימת שיימצא. על השליטים והנשלטים גם יחד להרגיש, שהם לא נבראו לריק ולא נעזבו לנפשם, לא ירשו את האדמה כדי להשחיתה ולשפוך עליה דמים, לשעבד זה את זה ולנצל זה את פרי עמלו של זה -- אלא הם נבראו כדי לעשות את הישר והטוב, כדי שיוכלו לראות את פני בוראם בבוא היום, כפי שהם חייבים: מאמינים נקיי-כפיים וברי-לבב, נקיים מכל החטאים והפשעים שהם נחשפים להם בפיתויים שונים, נקיים מהעדפת אינטרסים רגעיים בני-חלוף על אינטרסים נצחיים ועל הברכה הצפויה להם בעולם הבא" :
מתוך: טהא חוסין והתחדשותה של מצרים: מבחר קטעים מכתביו, בחר, ערך, תרגם והקדים מבוא עמנואל קופלביץ, הוצ' מוסד ביאליק, ירושלים, 2001, עמ' 181; (טהא חוסין, 1973-1899).
מתוך: מגילת העצמאות: "... מדינת ישראל... ; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החרות, הצדק והשלום... ; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; ...", 1948.
שניהם רצו מאוד! ומהן התוצאות?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה