האם הרופאים הם עזים?
במהלך השנה הראשונה ותחילת השנה השנייה לספירת הקורונה (2021-2020) הועילה ברוב חסדה ממשלת ישראל, סוף סוף, לתגבר, להעניק, לצ'פר ובפועל לתקן עוולה היסטורית, את מערכת הבריאות הציבורית בציוד, קצת מבנים ובכוח אדם על ידי תוספת תקנים! -- שומו שמים ותרעש ארץ... מאיפה התקנים?... האם פיצוי או צורך זמני?... האם יישאר?... אבל בזמן חירום לא שואלים שאלות ובוודאי לא שואלים איך הגענו למצב הביזיוני הזה? -- וזאת אחרי עשורים של הרעבה של המערכת ומעיכתה עד עפר ועד לרמה שבה... רק תודות לכוח האדם האלטרואיסטי והנאיבי שלה היא לא קרסה, למרות, בניגוד ועל אפה וחמתה של הפוליטיקה (ששמה עליה פס אחד גדול),תהליך הייבוש הקפיטיליסטי החזירי והאכזרי...... והנה, לכאורה דעכה המגפה (וזאת אולי אשליה...!?), ואותה הממשלה, בבחינת אלוהים נתן ואלוהים לקח, לוקחת הכול בחזרה! כי למדה שגם סוס רעב, מיובש וכחוש הוא עדיין סוס עובד, אז למה צריך לתת לו את המזון? >>> הרופאים כמובן שובתים ושוב יתחילו לחזר על הפתחים של הפוליטיקאים המושחתים ושוב נפתח מעגל הקסמים האינסופי והלא הכרחי שבו פוליטיקה מטומטמת טורפת בריאות של עם ואין מושיע... משירים במרפסות, הדלקת משואות ודברי רהב מעל במות לא מפרנסים מערכת אנושית מעונה מזה עשורים רבים... וזה מזכיר לי את הסיפור המפורסם על "הרב, העני והעז":
לאיש עני אחד הייתה משפחה גדולה ובית קטן מאוד. בלילה ישנו הוא ואישתו על מזרונים במטבח, והילדים ישנו על מזרונים בחדר השינה ובמסדרון. בבוקר היו שמים את המזרונים בצד כדי שיוכלו להסתובב בבית. בלילה, אם אחד מבני המשפחה היה מגיע מאוחר או רצה להטיל את מימיו, הוא היה צריך לדרוך על שאר בני המשפחה כדי להחזור אל המזרון שלו, מבצרו.
הלך האיש אל הרב שלו כדי לקבל ממנו עצה מה לעשות. "צפוף לי בבית. בקושי אפשר לנשום", אמר לרב. "מה אני צריך לעשות כדי שיהיה לנו טוב יותר?" "קח עז והכנס אותה לתוך הבית", אמר הרב. "עז בתוך הבית?", שאל האיש. "בקושי יש שם מקום לבני משפחתי". "עשה מה שאמרתי לך", ענה הרב... והוא אכן עשה כי הרב אמר וזה מפי האל.
לאחר כשבוע, חזר האיש אל הרב ואמר: "כבוד הרב, הכנסתי את העז לתוך הבית, והמצב עכשיו קשה יותר. מה לעשות?" "תכניס עוד עז אחת", אמר הרב. הלך האיש לביתו והכניס עוד עז אחת לבית... וכך חזר על עצמו הסיפור כמה וכמה שבועות.
לאחר אותן שבועות של ייסורים, קרא הרב לאיש ושאל: "נו, מה קורה אצלכם בבית?" "כבוד הרב, אני לא יכול לתאר את מה שקורה. הבית צפוף מאוד, העזים אוכלות לנו את מעט האוכל שיש לנו ואת קש המזרונים, והילדים בוכים כל היום וכל הלילה בגלל זה", ענה האיש בבכי. "הבנתי. עכשיו תוציא את העזים מהבית ותחזור אלי בעוד שבוע", אמר הרב ולא יסף.
אחרי שעבר שבוע חזר האיש אל הרב. "נו, מה קורה עכשיו בבית?" שאל הרב בתשוקה מסוקרנת. "האם עדיין צפוף לכם?" " לא, מה פתאום, הבית מרווח ממש, ויש בו הרבה מקום להסתובב. אנחנו מרגישים בו ממש טוב", אמר האיש בפנים מחייכות. אמר הרב: "טוב מאוד. אתה צריך לברך על מה שיש לך. תדע לך, שיש אנשים שאין להם אפילו בית, והם חיים... ברחוב. אתה צריך להודות על מה שיש לך, אף על פי שלפעמים קשה".
בסיפורם של הרופאים די ברור מיהו הרב ומיהו העני, אבל האם הרופאים הם העזים?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה