הצתה עצמית על שלהבת האדישות

                           על הצתה עצמית! 

בצער רב וביגון קודר ובייסורי נפש אני מזכיר:

ב-03.06.2020 פרסמתי בבלוג הזה שיר מחאה תחת הכותרת "זעקת הלפיד",

ב-26.09.2020 פרסמתי בבלוג הזה פוסט-סקירה זעיר תחת הכותרת "הצתה עצמית כמחאה",

בשני המקרים התכוונתי למחאה העממית בזמן הקורונה... עם רמיזות ...

לא שיערתי שזה יקרה להלום קרב מול משרד הבטחון כפי שזה קרה אתמול (הטרגדיה של החייל איציק סעידיאן...).

אני מצטער על נבואה שנתגשמה! אני מצטער לומר שאני מוכן להמשיך ולנבא: זה לא ישנה דבר כי ליבנו הפך גס, אדיש ואטום... בעוד ההנהגה שלנו על כול מרכיביה עסוקה במשך שנתיים בכל חוץ מהעם... צר לי! החייל סעידיאן...

המערכת הפוליטית שלנו פשטה את הרגל אבל היא תדמית נוף אדישותנו שלנו... כולנו אשמים!