הפוליטיקה הישראלית בראי משל יותם
מאז פרוץ מערכת הבחירות הרביעית ותוצאותיה הלא מפתיעות, בתוך שנתיים של חירום מתמשך שחלקו מלאכותי, מתרבה בציבור האזרחים על שלל שבטיו ומגזריו, שימוש שגרתי וכמעט אדיש במילים המתארות את מצב הצבירה הפוליטי הנוכחי [ עזבו עכשיו נושאי אמת כמו: מגפה, צונאמי כלכלי, בריאותי, חינוכי, חברתי ונפשי, אין שלטון, אין תקציב, שיתוק כללי בנוסח פוליו, הרס מערכות משפט בפרט ופקידות משרתת ככלל... וכדומה] כ- :
...פלונטר, בלגן, סמתוכה, כאוס, בית משוגעים, קן קוקיה, שחיתות על השולחן, כישלונות כניצחונות, אנוכיות, תאוות שלטון בלתי מרוסנת, אובדן מוחלט של "והצנע לכת", אובדן בושה, קומבינטוריקה, מניפולטיביות ואופורטוניזם חסרי גבולות, כלנתריזם, פולחן אישיות... ואין לזה סוף נראה לעין, שלא לדבר על שיסוי, ביזוי, ופילוג חסרי תקדים תוך שימוש באלימות פיזית ומילולית... כאשר נכלוליות היא היושרה החדשה... ועוד ועוד ועוד... איפה אידיאולוגיה, ערכים, מוסר, צדק, שוויון -- אלה אפילו לא זכו לקבורה... -- כול אלה רק מילים שמתארות אווירה ורוח נושבת שגורמים לנכאים או אסקפיזם! והנה דווקא בעת הזאת נזכרתי במשל יותם (משל האטד): ספר שופטים, פרק ט', פסוקיםח'-טו':
"הלוך הלכו העצים למשח עליהם מלך ויאמרו לזית מלכה עלינו: ויאמר להם הזית, החדלתי את דשני אשר בי יכבדו אלהים ואנשים והלכתי לנוע על העצים [?]: ויאמרו העצים לתאנה לכי את מלכי עלינו: ותאמר להם התאנה, החדלתי את מתקי ואת תנובתי הטובה והלכתי לנוע על העצים [?]: ויאמרו העצים לגפן לכי את מלכי עלינו: ותאמר להם הגפן, החדלתי את תירושי המשמח אלהים ואנשים והלכתי לנוע על העצים [?]: ויאמרו כל העצים אל האטד לך אתה מלך עלינו: ויאמר האטד אל העצים, אם באמת אתם משחים אתי למלך עליכם באו חסו בצלי, ואם אין, תצא אש מן האטד ותאכל את ארזי הלבנון [!]:" -- והריני מפקיע את הפסקה הזאת מכול הקשריה ופרושיה, שותל בה כמה סימני פיסוק עכשוויים ומשליך אותה על העסקונה הפוליטית שלנו דהיום... מעשה נבלה למשעי... כדלקמן:
העצים הם אזרחי מדינת ישראל שהלכו לבחירות, אבל במשאל עם מקדים הם החליטו לפנות לאישים בעלי יושרה כדי לדעת אם יאותו להעמיד עצמם לבחירה. הם פנו לזית, לתאנה ולגפן ואלה ענו להם בפליאה ובשלילה גורפים: "אנחנו ישרים ומומחים ומביאים תועלת ציבורית כבירה, אנחנו מייצרים... ואתם רוצים שנפסיק את כל זה בכדי 'והלכתי לנוע על העצים'? השתגעתם! שאנחנו נעסוק בלשלוט עליכם, הרי זו בטלה לשמה, זה גם משחית וגם מביש, לכו חפשו לכם טמבלים אחרים". בטוחני שהם הלכו לעוד הרבה עצים כמו הדר, חרוב ומשמש. נדמה לי שהם לא פנו לארזי הלבנון, אלה שהם מועמדים טבעיים למלוכה בגלל תכונותיהם הטרומיות... ואז בייאושם, הם פנו לאטד, שיח קוצני, עלוב וחסר כול ערך ויכולת שאפילו אינו יכול לתת צל ביום חמסין... האטד המופתע תפס אומץ, שכח מיהו והעיז לענות בחיוב ואף הציב תנאים: אתם חייבים לחסות בצילי (להזכירכם שזו בדיחה סרקסטית וצינית... כי אין לו צל) ואם תסרבו, אז בנוסף לכול אני אשרוף את ארזי הלבנון ובמילים אחרות, דעו לכם, אני חזק בלהבעיר אש ואני אחסל את אויביי באלימות ואשלוט בכם בכוח...
אז מה למדנו? מועמדים מעולים לשלטון הם ישרים מידי וצנועים מידי (ארזי הלבנון); מועמדים ראויים אחרים לא מוכנים ללכלך את ידיהם בזבל הפוליטיקה; נשארנו עם אטדים למיניהם ולכן הפלונטר... איני רוצה לפתח את האנלוגיות האלה ומשאיר את זה לקורא... רמז דק: לכל עץ במשל יש מקביל בפוליטיקה הישראלית... לצערי הרב!
