עוד ממחזור לימי קורונה

             מתוך מחזור לימי קורונה

     [ללא כותרת]

קשיש לנגיף אומר:

בא, ישנו ושוכח -- נשכח.

באת, הכתר -- ואזרח!

נזכר בי...

פרח ודמעה על קברי,

תודות לך... יש

זר קוצים

על פדחת,

אין צורך בצלב?!

     כאילו בלדה על זקן אלטרואיסט

באולפן יושבים סביב שולחן חצי עגול נוצץ,

בגדים שיק, חליפות ועניבות ושני אמות חוצץ,

הקפדה על כללים, כולם רואים ולא במחשכים...

מדברים ומדברים, מלהגים, קוצפים ומנבאים, מפטפטים עצמם לדעת... מילים, מילים, מילים...

טונים עולים ויורדים, פרצופי מומחים אנליטיים -- ממש אלים!

קודש הקודשים: עקומות, סכמות, מודלים ותרשימי זרימה, כניסות ויציאות אלגוריתמיות משברים,

כולם, כולם מבינים ויודעים -- קדחת "בתחת"! פוי, לא יפה,

לא אומרים "בתחת", עדיף לומר: שת, עכוז, אחוריים או ישבנים...

ותמיד מוסיפים סיפור קישוט עסיסי... אילוסטרציה,

כדי ללחלח פרוסת לחם יבשה ועבשה כמו שמן למדורה.

סיפור גבורה על זקן זולטני, כזה שמקריב עצמו על מזבח,

ובמילים אחרות, בלדה על דו-קרב ענקים

בין בא בימים לבין נגיף הכתרים,

סיפור אגדה על שריף שנזנח

ומלחמתו בחייקטים...

מי שפעם היה מי שהיה,

חזר למיטת החזית

ומת על קידוש השם

במכונת הנשמה קדושה

שהובאה באישון לילה מסין

בידי מוסד עתיר הישגים

כדי לכפר על חטאים

של קשקשני אולפנים,

נבחרים ושליחיהם

שעשו יד אחת עם נגיפים,

להנציח את עליבות הזקנה.

     מלונת הזקיף

בעמדת הזקיף

מוצב "צופה לבית ישראל",

מזהיר מפני נגיף,

אך לפעמים

נגיף מתייצב במלונת זקיף

ומתריע מפני "צופה"!

מכאן שאולי...

עדיף חסימת "בלוטת זקיף",

בובה בוגדנית.

     וירי המלאך

בלילות הסדר של מדורת השבט,

נהגו הזקנים להפליג ולספר

הגדה על וירי מלאך הכתר

ופרומתאוס הזקן שאזוק לסלע...

יום אחד וירי קטל את העיט, והליפו,

ובא לנקר את כבדו של פרומתאוס במקומו...

ביממה אחת הכחיד את הכבד

ושם קץ לייסוריו של הגבר

שגנב את אש החיים

למען בני האדם הקטנים.