יום שישי, 24 באפריל 2020

מייל לנגיף; זיכרון; קורונה ומשואה

          מתוך מחזור לימי קורונה

     מייל לנגיף

אני זקן // קבוצת סיכון
מחלות רקע // אדם פגום
סיכון גבוה // עלות-תועלת
כדאי להשקיע // אולי להקריב?
עד טיפת הדם האחרונה // לוותר על מזבח,
     של זקן מקבוצת סיכון...
מה אתה אומר נגיף? -- זה דחוף!

     זיכרון

הבוקר הוא השתומם,
פקח עיניים והתרומם,
זונדה באף ובלי שן:
"איך נזכרתם בנו?
באמת ! איך!
כל הכבוד לנגיף,
מגיע לו הנזר!
חשב לעצמו על מקל וגזר..." 

     קורונה ומשואה

אני, זקן בן קשיש מכתריאליבקה!
ואני, נגיף הכתר בן עטרה מיהופיצקה!
מתכבדים להשיא משואה זו
של יום העצמאות ה-72...
לכבוד...,
ולכבוד...,
לכבוד מכונת ההנשמה הפלאית
ולתפארת המדינה הישראלית!




תגובה 1:

  1. ברור לי שאותך הנגיף לא מפחיד, הוא יותר משעשע

    השבמחק