נרקיסים של בחירות

              נרקיס, כתר ושליטה 

דרך צוהר תכלת בין עננים של אפור,

באמצעו של יום שישי עדיין של חול,

יושב זקן בחברת מקטרתו על ספסל קרש מאולתר,

מחוץ לבית כחול ומול מקבץ מלאכותי מושתל

של נרקיסים גאים וזקופים באדמת מדבר:

על גזע ירוק ורך בולט הראש המכותר

עטור צווארון של מלמלה לבנה כשלג

ועל פדחתו רוכב כתר צהוב, עז מצח

וממנו מזדקרים מחושים-קוצניים זעירים...

מזכיר נזר-כתר-קורונה נוראה!

והימים, ימי מגפה-ביצה מדיפה...

הזקן נזכר בילדותו ובסיפורים השקופים:

על "נרקיס מלך הביצה" -- קישוט למארה,

על נרקיסוס המאוהב בדמותו במימי המראה,

על "שושנת עמקים" עלובה, חסרת תחושה ורעילה,

על קהות חושים נרקוטית מרדימה (נרקוזה),

על אהבה עצמית מגעילה, 

על אנוכיות, יהירות, שחצנות וחטא גאווה,

על שגעון גדלות של אפוקליפסה אומללה,

על אזרחי ביצה שמובלים כצאן לטבח בבטחה,

על ידי קברניט, נרקיס חסר בושה...

הזקן מתרומם בכבדות מספסל,

מדדה לאיטו אל אדמת מדבר,

ובכוחות אחרונים דורס

את הנרקיסים-כתרים...

וחוזר לספסלו עם דמעות עצבה

שזולגות, זולגות, זולגות על לחי בלה

ומשם למימי הביצה...

לקול קריאתם של עורבים ומיינות שחורות,

דגלי מחאה 

של עקשנות,

בגסיסה? --

ואולי יוחלף הנרקיס ברקפת נאה?