על תהליך קבלת ההחלטות, אפרופו "תמיכה פוליטית תמורת חיסונים!" בנוסח "ממלכה תמורת סוס!"
בשבוע האחרון התבשרנו, בקול תרועה רמה, על מעשה קסמים מדיני חדש, יצירתי, מקורי ומבריק מבית מדרשו של הפוליטיקאי הישראלי הבכיר ב.נ. מדובר בתעלול עוצמתי מדהים שבו ניתן אתנן בצורת חיסונים לקורונה לבכירי שלטון של כעשרים מדינות חסרות חשיבות בינלאומית אמיתית (במסווה של חיסונים עבור צוותים רפואיים) תמורת תמיכה מדינית-פוליטית בצורת הצבעות בפורומים בינלאומיים או העברת שגרירויות קיקיוניות לירושלים בירת הנצח, וכדומה... הכמויות פר מדינה הן מזעריות אך במצטבר הן קרוב למאה אלף עבור אוכלוסיית ישראל... כל זה מעניין את אזרחי ישראל דהיום (קרוב לשנה תחת מגפי המגפה, החירום, הסגרים, החורבן הכלכלי, הבריאותי והחינוכי, הבחירות ומשפטי הבוס ששמו הולך לפניו כאשף המדינאות הנכלולית לצורותיה... ותמיד למען האומה ובהקרבה זולתנית מעוררת השתאות...) כשלג דאשתקד... לא בדיוק... ולפני ההבהרות...
נזכרתי במחזה של שייקספיר "הטרגדיה של המלך ריצ'רד השלישי" שנכתב, פורסם ושוחק בסוף המאה ה-16 ותחילת המאה ה-17, ומאז הפך לנכס צאן ברזל של תרבות המערב. מדובר במחזה היסטורי (אחד מכמה מחזות ששייקספיר כתב אודות מלכי אנגליה במלחמות השושנים) המתאר את דרכו העקובה מדם ורשע של ריצ'רד לכס המלוכה, ולאחריתו האישית המרה במהלך קרב נגד יריביו מבית... הוא נותר בודד בשדה המערכה, נופל מסוסו וזועק "סוס! סוס! מלכות בעד סוס!"... ומת... מאז הפך המשפט האייקוני הזה לסיסמא המתארת מנהיג שמוכן למכור הכול, אבל הכול ובלבד שיישאר בשלטון ויימלט מגורל אכזר כזה או אחר.
ובכן, כל אחד בדרכו, בנג'מין הראשון וריצ'רד השלישי מזכירים לי, זה את זה לאורו של המשפט דנן. ברם אולם, יש כמה וכמה הבדלים דקים ועבים בין שני התרחישים, למשל: ריצ'רד קרא את קריאתו בסיומו של קרב גופני לחיים ומוות, בעוד בנג'מין מפלס את דרכו ומקווה לחסינות תמורת חיסונים, בעקביות ונחישות והשארת שדות חרוכים לא שלו, ולאורך זמן רב, ועוסק בשימור שמו ההיסטורי לעתיד... ולא בשאלת חיים ומוות רחמנא ליצלן... רק במשפט וכלא כאחד האזרחים...
הפרשנים עוסקים באותו המהלך המבריק מזוויות רבות ושונות אך שוכחים להפנות זרקור לבעיה עמוקה בהרבה והיא -- תהליך קבלת ההחלטות בממשלו של אותו בנג'מין שאינו ראשון כי אינו מלך!
נתחיל מהעובדה שאנו, האזרחים משלמי המיסים, תחת המעטה של מגפה רבתי, נאלצים לחיות במצב צבירה של חוסר מידע אמין אם בכלל, אי-שקיפות מוחלטת ותפוצה ממארת של שקרים וזיופים שמוצגים כאמת ואפילו חיסיון לעשרות שנים למרות שלא מדובר במודיעין אויב או בטחון צבאי וכדומה... עד לרגע זה, אני כאזרח פשוט שמשלם את משכורתו ותנאי חייו של אותו הבנימין, אין לי מושג ירוק על:
האם ראש הממשלה הביא את החיסונים במו ידיו, כיסיו ומוחו והוא בלבד?
מהו תוכן ההסכמים עם חברות התרופות?
כמה ואיך שולם עבור החיסונים?
איני יודע דבר על סעיפים "סודיים שמתחת לשולחן"?
איני יודע דבר על הסכמות והבטחות שבעל פה?
אין לי מושג כמה חיסונים הגיעו, כמה יש במחסנים, כמה עוד יגיעו?
איך פנו המדינות לממשלתי, האם שיחה לילית בין בנג'מין לרוזנקרנץ, האם מכתב סודי בדיו סתרים, האם מסמך רשמי???
הכול סודי... אבל בבריאות עסקינן ולא בגרעין איראני...?
האם בנימין הראשון החליט לבדו באישון לילה? מה היה תהליך קבלת ההחלטה? משרד החוץ לא ידע!, משרד הבטחון לא ידע! משרד הבריאות ממלא פיו מים... ואיפה הקבינט? או הקבינטים או הכנסת או...?
האם החסונים מצויים במקררי ביתו של בנימין דנן, במדפים היכן שרעייתו מאכסנת את עוגת הביסקוויטים המופלאה שלה?
האם היו שם אנשי אתיקה, רפואה ומשפט בסוד העניינים?
מה היו החלופות, היכן ההצבעות... ועוד ןעוד ועוד אין ספור שאלות ותהיות שנקברות תחת אדרת המלכות הקוסמית של האשף בנג'מין הראשון?
... הלו, בנימין! זה לא שלך -- אני, אתה זוכר!, האזרח הקטן משלם המיסים... מה איתי?
