יום רביעי, 23 באפריל 2025

על אסונות ברי-מניעה וועדות חקירה למגירה

                   נחל, הר, ספר -- צפית , מירון, עוטף עזה!: כרוניקה של כשל ידוע מראש!

{תחילת הכרוניקה: 1974-1967: רגע הסיום של מלחמת ששת הימים> אנחנו אימפריה!> מלחמת ההתשה, זו שהושכחה> ארץ ישראל השלמה> שליטה על עם אחר> גוש אמונים והתנחלויות> מלחמת מחדל 1973>> מלחמת לבנון הראשונה (יוני-ספט' 1982), מלחמת יש ברירה>> 10.02.1983: רצח אמיל גרונצווייג, רצח של יהודי פעיל שלום על ידי יהודי אחר>> 04.11.1995: רצח יצחק רבין, רצח פוליטי של ראש ממשלה נבחר -- להלכה ולמעשה מ-1967 עד הלום: מלחמות ישראל מסתיימות בכישלונות מדיניים (צבא מנצח לכאורה ושלטון נכשל לראייה), ואם יש ניצחון מדיני הוא בזכות הצד השני (מקרה סאדאת)>> בלי להזכיר את אסונות המגזר הערבי...}
                                                                                 ***
26.04.2018 - "אסון נחל צפית" - 10 אזרחים-ילדים מתים: לשווא!
24.04.2021 - "אסון הר מירון" - 45 אזרחים מתים, 102 פצועים: סתם!
07.10.2023 - "אסון עוטף עזה" - 1163 חיילים, אזרחים בני כל הגילים וזרים נרצחים,
                                                1940 נפצעים; 251 נחטפים: כולם סתם ולשווא!
                    הכל קרה תחת ממשלה נבחרת בראשות ב.נ. רוהם!!!
                    והסיסמא: מאסון לאסון כוחנו עולה! ולכן מה לנו ול-
                חוק, נורמה, סדר, חמלה, אחריות, התפטרות רחמנא ליצלן?
                                          עד כאן עובדות!
                                                                                 **
לא באסונות כוח עליון נעלם עסקינן!
לא באסונות טבע, גורל או הבורא דרבנן!
לא בשכר ועונש על חטאים מדוברנן!
כי מה במה כבר חטאו "טף, נשים וזקנים"!
                       אלא:
בפורענויות מעשה ידי בני אדם!
בחורבנות מעשה ידי בני תמותה!
בקטסטרופות מעשה ידי בני אנוש!
בטראומות (משבר או שבר או זדון)!
         כולם ברי-מניעה!!!
כולם מעשה ידי "בצלם נבראו" לתפארה!
המקרבן, הטובח, הצייד, הזובח ובעיקר בעלי השררה מן ההגנה!
אבל תמיד בצלחת הפטרי שוכב ערום ומדמם הקורבן משני הצדדים:
האדם הפשוט, הקטן, משלם המיסים והאזרח שהפקיד גורלו בידי...
אלה שהיו אמורים להגן עליו משני הצדדים: המקרבן האויב והמקרבן המגן:

מי הם העושים במלאכה? להלן הרשימה מצד הקורבן (על האויב אין צורך לדבר):
ההנהגה הפוליטית, השלטון והכוח, נבחרי הציבור, מקבלי המשכורות מכספי הקורבנות --
אלה שהושחתו והשחיתו, אלה שלא לוקחים אחריות אך שומרים על כיסא וסמכות,
אלה שפעם אחר פעם קוברים ועדות חקירה במגירה, לא לומדים ולא מפיקים לקחים,
אלה שחוזרים על אותן הטעויות ולא נותנים את הדין, אלה שמצפצפים על חוק ונורמה,
אלה שלא עוסקים במניעה אלא רק בהפקרה, הכפשה, שיסוי ושמירת מזבח
שלושת הכפ"ים: כסף, כוח וכבוד, ועל הזין - זילות חיי האדם הקטן!!!
                                                                               *

הכתובות היו על הקיר פעם אחר פעם! הם לא למדו כי קברו במגירות! ואנחנו על צלחת הפטרי השלמנו...! מה לנו כי נלין?

             




יום ראשון, 20 באפריל 2025

אסור לסמוך על רצון טוב והסדרים -- רק על גדרות מובנות מראש

                                   על פתגמים, אמירות והגדות נדושים, כמו:

מה לנו כי נלין? רק על עצמנו...; נהגנו כמו אבותינו: שלושת הקופים...; יצר לב האדם רע מנעוריו...; ראו הוזהרתם -- הכיבוש והשלטון על עם אחר משחית! אם לא עכשיו אז בעתיד; הכל היה צפוי, אבל אנו התרגלנו, התעלמנו והתמכרנו לשלווה מדומה... יש קשר רציפרוקלי בין סמכות לאחריות והתפטרות... רק המשילות על ידי הרוב קובעת והיתר לאשפתות... ועוד כהנה וכהנה... כבר בימי מקיאוולי (המאה ה-15)... וגם בסוף המאה ה-18 הוזהרנו:

"כל סמכויות השלטון -- המחוקקת, המבצעת והשופטת כפופות כיום לבית המחוקקים [...] הריכוז שלהן בידי אותם אנשים היא ההגדרה המדויקת לשלטון עריץ. אין כל הקלה בכך שהסמכויות נתונות בידי רבים ולא בידי אדם יחיד. 173 עריצים ודאי יהיו דכאניים כמו עריץ יחיד. מי שמטיל בכך ספק יסב נא מבטו אל תולדות הרפובליקה הוונציאנית. [...] מהסיבה הזאת ייסדה האספה את תקנות השלטון על העיקרון הבסיסי שהזרועות המבצעת, המחוקקת והשופטת יהיו נבדלות ומובחנות זו מזו כך שאיש לא יוכל להפעיל את סמכותה של יותר מאחת מהן בעת ובעונה אחת. [מונטסקייה 1748] אלא שלא הועמד מחסום בין הסמכויות השונות הללו. חברי הרשות השופטת והמבצעת תלויים בחיי המחוקק לפרנסתם וחלקם אף להמשך העסקתם... [...] כל זה לא נעשה מכוונה רעה. החברים הנוכחיים מחזיקים בהשקפות הגונות לחלוטין [...] אך לא לזמן רב! המין האנושי לומד עד מהרה לנצל לתועלתו האישית כל זכות וכל סמכות, אלה שברשותו ואלה שבכוחו ליטול לידיו. כספי הציבור וחירויות הציבור שנועדו להיות מופקדים בידי שלוש זרועות השלטון אך הופקדו בטעות בידי אחת בלבד [זו או אחרת... לא משנה] יתגלו עד מהרה כמקור לעושר ולשליטה למי שמחזיקים בהם. הנסיבות המפתות אף יבהירו להם שהם כעת הן אמצעי והן היעד שיש להשיגו. [שלושת הכפים, כסף, כבוד וכוח] בכסף נשיג אנשים, אמר יוליוס קיסר, ועם אנשים נשיג כסף. [...] על המחוקקים להסתכל אל העתיד, העתיד הלא [תמיד] רחוק, אז תפיל השחיתות ברשתה את ראשי השלטון... ומהם היא תופץ ותפשה באומה כולה, עתיד שבו הם יקנו את קולות האנשים ויגרמו לאנשים לשלם את המחיר. [...] השעה להתגונן מפני שחיתות ועריצות היא לפני שהן יאחזו בנו. מוטב להרחיק מבעוד מועד את הזאב מהעדר מאשר לצפות שיחלץ את שיניו וטפריו לאחר שכבר חדר לתוכו." {מתוך טקסט של תומס ג'פרסון מהאבות המייסדים של ארה"ב, נכתב ב-1785}

אבל התעלמנו ולא רק כאן: ראו את ממשלת נתניהו [אצלנו הרשות המבצעת השתלטה על המחוקקת וכעת גם השופטת בדרך]; ראו את הטראמפיזם במולדתו של ג'פרסון... ועוד כהנה וכהנה... דמוקרטיה שמפקידה את גורלה ברצון הטוב ובאיכות הנבחרים של היום חייבת לקחת בחשבון שאין ערובה שגם הנבחרים העתידיים יהיו כאלה! כאן אסוננו ולא באויבנו עסקינן



יום ראשון, 6 באפריל 2025

סוגי יהודים לפי המנון נטורי קרתא והנחיית ב.נ. רוהם

                                    מניות ושמן "יהודי" -- שווי שוק עכשווי! 

על פי הכתות של היהדות החרדית במדינת היהודים, והמנונם הישן חדש ומתחדש:

"... בשלטון הכופרים//אין אנו מאמינים//ובחוקותיהם//אין אנו מתחשבים..."

מתוך המנון נטורי קרתא, להלן הדירוג העכשווי של המניה "יהודי" מן הקל אל הכבד:

סתם יהודי חילוני מסכן>יהודי טוב עם פגמים קטנים>יהודי מקולקל שיש לשאוף לתקנו>

יהודי פגום שיש לנסות בפועל לתקנו> יהודי שהוא תינוק שנשבה ויש לפדותו, לא בכל מחיר>

יהודי לשעבר וכעת כופר אין להאמין בו... ומצווה להרגו...

      ועל פי הנחיית הזוג המלכותי של מדינת היהודים,

      מצוות פדיון שבויים תהה על פי מוצא ההורים --

      אמריקאי, הונגרי... ובהמשך... על פי המוצא-קרבה

      למלכות ולא לממלכה...