מציאות הכותרת

      ללא כותרת

בשמים רעם 'אדירים',

על האדמה של מטה

גזעים צעירים נכרתים

בגרזן של טיפשים.

ממזרח חיים מגיחים

מתעלות לידה רטובות,

וביניהם יושבת הזקנה

ומעשנת עצמה לדעת,

בארץ זוללת ומקוללת

שרובצת ומביטה

על הטמטמת האנושית

חסרת הכיוון, ובאותה העת

מתכווננת בכוונת צלפים

לעבר החידלון

של חירות מבוזבזת.

ממעל מתבונן אל נורא

עלילות של דם וכזב --

ברית בין בתרים

שאינה יודעת שובע

של לחם מרורים

והיסטוריה חוזרת,

ותהום צלמוות

על פני תבל

וגלות בגוף ולב

מתעלמת

ומסבה פנים...

ברביעי במרס 2024.

אפרופו אחד משיריו האחרונים של מאיר ויזלטיר: "שיר ללא שם"

גם לי גם לך לא יהיה,

אמרנו לשכנים.

-- מה לא יהיה?

(הם לא למדו תנ"ך) 

מדינה. בסוף לא תהיה מדינה.

קודם לכם לא תהיה.

בסוף לא תהיה גם לנו.

-- ומה כן יהיה?

יהיה גיהנום עלי אדמות --

נגילה ונשמחה בו.

       מתוך: קעקועים מאוחרים: שירים אחרונים 2023-2018, הוצ' הקיבוץ המאוחד, 2023, עמ' 121.

       שיר-נבואה... ואידך זיל וגמור...