דירוג! מה זה אומר?

                              על 'טרפת' הדירוגים ומבוכת האזרח הקטן מולם... 

הכתרת הייתה והינה מחלה גופנית, מגפה כלל עולמית, ועדיין בעיה ביולוגית-פיזית אנושית עם צדדים סוציו-אקונומיים ואף פוליטיים, אבל בשורה התחתונה היא מחלה של הגוף עם או בלי השלכות אחרות. לעומתה, חיה ובועטת בקרב החברות הדמוקרטיות על פני הכדור, מחלה חברתית כרונית בת עשורים אחדים, הרבה יותר קטלנית ואכזרית שאף אחד "לא שם עליה"... והיא טרפת הדירוגים ובשמה המדעי דרגת-גרדת כרונית=ד.ג.כ. ... במה עסקינן?

אין כמעט דבר בעולמנו הצר כעולם נמלה שאינו עובר תהליך של דירוג במובן של מה או מי יותר טוב או הכי טוב וללא שום קשר להגדרת הטוב או הקריטריונים להגדרת אותו הטוב. ובכן להלן רשימה חלקית של דירוגים על פי קני מידה כמו: מה יותר זול, מה יותר עמיד, מה יותר אמין ומהימן... וכדומה. אז ,אם כן, מאן דהוא, בעל אינטרסים, מדרג עבורנו -- חנויות מזון, בתי קולנוע, מסעדות, בתי מלון, אוניברסיטאות ומכללות, בתי ספר, בתי חולים, בנקים, בתי אבות, בתי קברות, שדכנים, קבוצות ספורט... בקיצור, אין כמעט דבר שאינו מדורג או מגורד עד זוב דם! וכל זה, למה? לאיזה צורך?

הכל מתוך ענווה, צניעות ותשוקה לתת שירות לאזרח הקטן המתלבט ומתחבט: מה ואיך ואיפה כדאי לקנות שירות כזה או אחר ואין זה משנה דבר אם בקניית נעליים או בחירת רופא מנתח או לימוד במוסד זה או אחר -- עסקינן. אז הכוונות הן טובות אבל התנאי הבסיסי כדי שהאזרח הקטן לא יפול בפח, הוא דרגת האמת שבדירוג ומכאן שהמדרג חייב להיות אמין עד חורמה, בלתי תלוי, שקוף, עומד בבקרה ופיקוח ומחוייב בדין וחשבון לציבור... ולצערנו אין הדבר כך במציאות! ועד כדי כך רע הוא המצב שלעיתים קרובות עדיף לבחור שלא לפי דירוג כי מסתבר שהגרלה והגיון בריא גורמים לפחות נזקים!... עדיף לא לדרג מאשר לדרג גרוע!... דוגמאות:

מדרגים מחלקות כירורגיות, מנתחים ואף בתי חולים לפי אחוזי תמותה, אחוזי זיהומים, ועוד... אבל לא מספרים לנו שצוות מסוים מוכן לנתח מקרים קשים שצוותים אחרים מסרבים... ברור שלצוות המעיז יהיו אחוזי תמותה גבוהים יותר כי הוא מנתח את הקשים ביותר ואין זה אומר דבר על הרמה המקצועית... למעשה סביר להניח שהוא ברמה יותר גבוהה כי מי שמצליח במקומות קשים סביר שיצליח יותר במקומות קלים כי צבר יותר חשיפה למצבים קשים והוא מיומן יותר במציאת פתרונות טובים...

בארצנו המיוחדת מקובלת נורמה שבה רבנים מדרגים מחלקות, צוותים רפואיים ורופאים... לפי מה? צריך לשאול את אלוהים! למעשה אף אחד לא יודע על סמך מה הם מדרגים ומפנים לשם חולים... כמות האסונות שהם גורמים לא ניתנת אפילו לתיעוד כי הכל נעשה בע"פ ולשם שמים... והנזקים למתייעץ? מאובדן כסף ועד אובדן חיים...

בעולם מדרגים אוניברסיטאות על סמך דיווחים שלהן עצמן, על ערמה של קריטריונים אבל אף אחד לא בודק את האמינות של הדיווחים וכך מסתבר מידי פעם שמוסד שמדורג שני בעולם הגיע לדרוג על סמך נתונים שקריים... ולך תוכיח שאין לך אחות!

מילא אם האזרח הקטן נפל בפח כשהזמין את אהובתו למסעדה מישלנית כזו או אחרת... האסון לא גדול כל כך... אבל חישבו נא מה קורה בבחירת מנתח, בחירת פסיכולוג, בחירת מוסד לימודי, בחירת יועץ כלכלי, בחירת עורך דין... ואידך זיל וגמור...

תרופות למגפות פוליטיות

                  עקרונות הריפוי של מגפת טרללת במערכת פוליטית שיצאה מדעתה

זמן מה לפני מגפת הכתרת וביתר שאת במהלכה נתקפה המערכת הפוליטית של מדינת היהודים על ידי נגיף טרללת שפגע בעיקר בנבחרי ציבור למיניהם [פוליטיקאים ועסקנים מכל קשת הכאילו-אידאולוגיות, מחוקקים, ואוסף מלכחי הפינכה שסביבם: עוזרים, יועצים, לוביסטים, מאכערים, משרות אמון ועוד כל מיני מרעין בישין...] במוחם ובליבם, שני איברי המטרה האהובים עליו, על הנגיף הטרללת. התסמינים והסימנים היו ברורים:ירידה משמעותית בכושר השכלי; עלייה משמעותית בחוסר-רגישות חברתית; אובדן חוש המידה והצניעות;תחושות של מגלומאניה, אובדן עכבות וזלזול בכל מה שקשור לחוק וסדר; העלמות כמעט מוחלטת של רגשי האשמה והבושה; ניתוק איזור ההיפוקמפוס במוח עד כדי אובדן מוחלט של הסינפסות המקשרות ביו סמכות לאחריות וכדומה; נחישות ודבקות מופרעים בכיסאות ופטישים דומים... ועוד. אזרחי המדינה שהיו עסוקים בטיפול עצמי במגפת הכתרת התבוננו בהשתאות וחרדה במה שעובר על נבחרי הציבור המטורללים שלהם וזעקו לעזרה!

כמה וכמה סטרטאפים ברחבי הגלובוס התלבשו על הנושא והחלו לפתח תרופות למרפא... לכולם היה ברור מאליו שיש צורך נואש בקביעת עקרונות טיפול ומניעה של המגפה. במהלך וועידה בינלאומית של בכירי עולם הפסיכיאטריה נחתם מסמך קונצנזוס בינלאומי שקבע את העקרונות כדלקמן:

(א)- העקרונות ייקובעו בחוקי יסוד=חוקה. הכנסת תיקון-שינוי בחוק מסוג זה מחייב רוב של 75% ובמקרה הישראלי, מעל 90 חברי כנסת.

(ב)- עקרון האי-קביעות המוחלטת [עקרון הרוטציה הכפוייה מראש]: שום אדם במשרה ציבורית [נבחר או ממונה מכל סוג שהוא] לא יישב על כיסאו מעבר לפרק זמן מוקצב וידוע מראש. הכוונה ל- נשיא, ראש ממשלה, שר, חבר כנסת, ממונים בכירים כמו רמטכ"ל, ראשי מוסדות ביטחון, שופטים עליונים, מבקרי מערכת... ועוד... על פי רשימה חתומה וידועה. זמן הכהונה לא יהיה פחות מארבע שנים ולא יותר מ-16 שנים, מותאם לחשיבות הכהונה על פי קביעה מראש בחוק היסוד-חוקה.

(ג)-עקרון עליונות הנורמה על פני החוק היבש ובמילים אחרות: נורמת התנהגות-התנהלות של נבחר ציבור לא יכולה להיות רק על פי רף משפטי-פלילי אלא בראש ובראשונה על ידי כללי אתיקה נורמטיביים שייכללו בקוד אתי שיהיה חלק מהחוקה.

(ד)-עקרון עליונות האחריות על פני הסמכות ובמילים מפורשות יותר: כל נבחר ציבור וממונה בכיר שבתחום אחריותו ארעה תקלה מכל סוג שהוא יעבור תהליך אוטומטי של השעייה-פיטורין, מינוי ממלא מקום זמני ושמירת המשרה עבורו במקרה של הוכחת אי-אשמה. בנוסף תהיה שמורה לא הזכות להפוך את ההשעייה-פיטורין לקבועה.

(ה)- עקרון הפיכת הפוליטיקה לשליחות ולא מקצוע, רוצה לומר, אזרח נכנס לפוליטיקה כדי לבצע שליחות ציבורית בפרק זמן קצוב על תקן פרויקטנט ובסיום התקופה חוזר לעיסוקו ולקריירה האמיתית שלו -- דוגמא: סיפורו של הקונסול הרומאי סינסינטוס שעזב את המחרשה כדי לשרת את ארצו ובסיום השרות חזר לאותה המחרשה!... זאת צריכה להיות הנורמה ולא צריך בשביל זה חוק יבש כך סתם...

(ו)- בכול תהליכי חקיקה ותקנון יש להכניס סעיף אוטומטי של מנגנון בקרה, פיקוח ובעיקר עידכון תקופתי הכרחי וחובה, למשל אחת לחמש שנים או עשור וכדומה... ללא תלות בגחמות של פקידים או פוליטיקאים!

(ז)- שינוי שיטת הבחירות ל- אישית-אזורית-רובית מסוג שיתאים למבנה החברתי במדינת היהודים. הכוונה הבסיסית היא למנוע ריבוי מטורף של מפלגות, אחוזי חסימה גבוהים, והגברת הקשר האמיתי והאישי ובאופן דו-כיווני בין ח"כ לבוחר! על פני כדור הארץ יש היום בקושי 3-1 מדינות דמוקרטיות בהן עדיין קיימת שיטת הבחירות היחסית... צא ולמד...

(ח)- הפרדת הדת מהמדינה במובן הוצאתה מהפוליטיקה. 'דתיות' צריכה להיות עניינו הפרטי של האזרח ב-ד' אמותיו ולא עניינה של הפרהסיה... שם המלך-ממלכתיות שלטת על ידי העם ולמען העם ללא קשר לגזע, דת ומין.

(ט)-סיום הכיבוש הישראלי וקביעת גבולות של קבע. לטווח ארוך של עשרות ומאות שנים הכיבוש הוא מצב צבירה שמכחיד והכחיד אומות עקב השחתה חסרת מעצורים... חתירה לשלום והפרדה היא משימת נבחר הציבור ולא כפייה של חיים על החרב לנצח כי נצח כזה מסתיים תמיד בהיעלמות... של הכובש עם או בלי הנכבש... נא ללמוד מן ההיסטוריה ולא סתם את ההיסטוריה...

(י)- אפשר להמשיך... אבל תשעה עקרונות מספיקים... כמו תשעה ירחי לידה... ואידך זיל וגמור...