זה יכול לקרות כאן?

                              על הרפובליקה הדמוקרטית הישראלית הראשונה!?

ערב פרוץ הממשלה הבאה עלינו לפחות לשם שינוי, נשאלת השאלה (לא היחידה): האם ניצלנו, מלשון הצלת נפשות ? וממה ניצלה נשמתנו? מה כבר יכול היה לקרות כאן?... אולי רודנות? אולי חידוש מלכות על ידי שושלת חדשה (לא בית דוד)? אולי אולגרכיה של ישראל הראשונה (מבית היוצר של רבנו ד"ר אבישי בן חיים)? אולי מלחמת אחים וחזרה לשתי מדינות (יהודה וישראל, ירושלים ושומרון) ואפילו ל-12 שבטים? ואולי מדינת הלכה בנוסח "גור את קנייבסקי"?... הרשימה היא ארוכה, החשש היה אמיתי, והמדרון נראה חלקלק... הבה נעיין באופן מאוד חלקי בטקסט אחד בודד והצצה באחר שמשמש עזר כנגדו.

ב-2017, במהלך כהונתו של הנשיא טראמפ, פרסם ההיסטוריון האמריקני טימותי סניידר ספרון קטן באותיות גדולות לבני האומה האמריקנית, ספרון על תקן תמרור אזהרה! קריאת השכמה לבחינה מחודשת של הדמוקרטיה שלה! אבל התמרור הזה הוא אוניברסלי. הספר קרוי "על הרודנות: עשרים לקחים מהמאה העשרים" [מאנגלית: אברם קנטור, הוצ' הקיבוץ המאוחד, תל-אביב, 2019... ערב פרוץ מגפת הקורונה בעולם ובאמצע של ארבעה מערכות בחירות הזויות אצלנו ולפני עליית הפשיסטים האמריקנים על גבעת הקפיטול בהשראת מנהיגם, טראמפ]. הלקחים מופיעים בראש כל פרק כציוויים ובהמשך הסברים ודוגמאות. להלן כמה אמירות-אבחנות מתוכו:

"הספר הזה מציג עשרים לקחים מן המאה העשרים [מאציזם, פשיזם, קומוניזם] מותאמים לנסיבות של היום [טראמפ; נתניהו; בולסונרו; אורבן, פוטין...]". "ההיסטוריה אינה חוזרת, ובכל זאת היא מלמדת [אין טעם ללמוד את ההיסטוריה אם אין לומדים ממנה]... והיא יכולה לגשר, והיא מסוגלת להתריע". "מתוך דאגה שהרפובליקה הדמוקרטית שראו בעיני רוחם תקרוס [האמריקנים... והישראלים], הם הגו [בהיסטוריה] בשקיעתן של דמוקרטיות ורפובליקות עתיקות, שהתדרדרו והיו לאוליגרכיות ולאימפריות. כפי שידעו, אריסטו התרה שאי-שוויון מוליד חוסר יציבות, ואילו אפלטון האמין שדמגוגים מנצלים את חופש הדיבור כדי לעלות לשלטון כרודנים". לדוגמה: "הפשיסטים שללו את התבונה בשמו של הרצון, והתכחשו לאמת אובייקטיבית למען מיתוסים מפוארים שהפיצו מנהיגים בטענה שהם מבטאים את קולו של העם [נעשה את אמריקה שוב גדולה... ישראל היא מעצמה הכי מוסרית בעולם...]. "את רוב הכוח שבידי הסמכותיות ניתן בחינם. בימים כאלה, אנשים חושבים מראש מה ממשל דכאני ירצה מהם, ואז מנדבים את עצמם מבלי שנתבקשו. אזרח שנוהג בדרך זו, מלמד את הכוח מה יש ביכולתו לעשות... ציות עיוור מראש הוא טרגדיה פוליטית... ציות עיוור מראש פירושו הסתגלות אינסטינקטיבית למצב חדש, בלי להרהר בדבר". "אנחנו נוטים להניח כי מוסדות יחזיקו מעמד מאליהם אפילו כנגד ההתקפות הישירות ביותר... זו בדיוק הטעות!... מוסדות אינם מגינים על עצמם. אם לא מגינים על כל אחד מהם מלכתחילה, הם נופלים זה אחר זה... בחרו אם כן מוסד שחשוב לכם -- בית משפט, עיתון, חוק, ארגון עובדים -- וצדדו בו". "וונדל פיליפס, מהלוחמים לביטול העבדות באמריקה, אמר ש'ערנות נצחית היא מחיר החירות... יש ללקט מדי יום את מן החירות פן יבאיש'... ופירושה היה שמאחר שטבע האדם הוא כפי שהוא, יש להגן על הדמוקרטיה האמריקנית מפני אמריקנים שינצלו את חירויותיה כדי להביא עליה את קיצה... [ובישראל שלנו... אתם הרי מבינים!]. "באחד הרומנים של דיוויד לודג', הגיבור אומר שכשאתה עושה אהבה בפעם האחרונה, אינך יודע שאתה עושה אהבה בפעם האחרונה -- הצבעה בבחירות היא משהו כזה". למשל "מן הרעיון האמריקני המוזר שתרומת כסף לקמפיין פוליטי היא חופש ביטוי, עולה שהעשירים מאוד זוכים להרבה יותר ביטוי ועל כן למעשה להרבה יותר כוח בחירה מאשר אזרחים אחרים [ראו את משפטי נתניהו...]"... המשיכו לקרוא בספרון הזה והחכימו...

והצצה לטקסט האחר שמשלים את זה של סניידר: אומברטו אקו (2016-1932) הסופר והפילוסוף האיטלקי הדגול פירסם ביוני 1995 מאמר תחת הכותרת "קדם-פשיזם", ובו סימון של 14 נקודות ["בדומה" ל-14 הנקודות של וילסון...?] שבעזרתן ניתן לצפות מראש לידה של משטר פשיסטי. המאמר מופיע בתרגום מופתי בספר "הפשיזם הנצחי" שהופיע בתחילת 2019 בהוצ' תשע נשמות, תל-אביב [ הספר מכיל מסה משלימה מאת מרדכי בר-און תחת הכותרת "מבחן ערכים"]... השלכת אותן 14 נקודות על ישראל של שני העשורים האחרונים -- היא מצמררת! לזה התכוון יאיר גולן כשדיבר על חרדתו מ"תהליכים" בחברה הישרלית בנאומו ביום השואה...