על עידן החוסן

                        מה פתאום ולמה מדברים על חוסן בימי מלחמה? להלן התשובה:

מה נאמר ועל מה נלהג ונשוחח?

איך החוסן הפך וירלי ברשת ובשיח,

איך הוצא החוסן מהנפטלין והבוידם

והפך לתרופה וסם להמונים נבוכים.

פתאום, ללא התראה, לאור יום ובחשכה,

נזכרו נבחרי ציבור רפי שכל ותאבי שררה

שצריך לאלחש אזרחים שלמטה קיימים...

והרי אין כמו חוסן סיסמא מרגיעה לעדר כבשים.

החוסן דומה ל"גילוי וכיסוי בלשון" ההמון:

הוא מגלה את "אור השמש" של רועה הצאן

ומכסה על ערוות חוסר השכל של המוביל לאסון...

הרי, החוסן פורח כאשר השום-שכל צונח...

שים לב! אזרח יקר ובלתי בשל:

כאשר נבחרי ציבור בוחרים במלחמה... על חשבונך...

מתוך מניעים של טמטום, נקמה ומכירת איטריות לנשמה,

רק אז הם מזעיקים את החוסן להצלה... מתהום הנשייה...

אבל רק של עצמם ולא שלך! ולכן:

כשחוסן הופך לוירלי ברשת ובשיחה --

זה הזמן לשלוח את ההנהגה אל חור מחצבתה,

כי רק אז יחזור השכל לשלוט בנשמה

והחוסן יחזור לנפטלין ולאנדרסולה!!!

        ואידך זיל וגמור...

אגדה על שני מנהיגים -- ו.צ'. מול ב.נ.

            הבלדה על ויני ובני

היו היו פעם בהפרשי זמנים,

ויני ובני, שני מנהיגים לוחמים.

על שניהם נכפו מלחמות...

מול אויבים מפלצות, אבל

אצל הראשון מלחמת מגן עם הגב לקיר...

אצל השני, מלחמת נקם עם ברירות למכביר.

הראשון היה ונשאר ישר ודמוקרט מובהק, בעוד

השני היה בדרך להפוך למלך מופקר ומושחת...

שניהם נאמו לעידוד המורל של עמם,

אולם הראשון פנה אליו ישירות, בעוד

השני מתנתק ומתחמק ממנו תדירות...

הראשון נאם נאומי עולם ומופת:

"דם, עמל, דמעות ויזע//נילחם בחופים, נילחם בשדות//הייתה זאת שעתם היפה ביותר//

מעולם לא חבו רבים כל כך, הרבה כל כך, למעטים כל כך" -- 

ותמיד בלשון: אתם, הם, אנחנו... ומעולם

לא אמר: אני ואני ואני... ואני...

לעומתו, השני כשכבר נאם ודיבר והצהיר בסיסמאות

הקדיש את נאומו לרהב, שקר והיבריס, ובעיקר

למצוקתו המשפחתית, האישית והמשפטית,

וזאת, כאשר עמו רועד במקלטים והילדים ב"זומית"!

ויני סיים את תפקידו בניצחון אמת וירד מהבמה לצמיתות...

בני המשיך לאחוז בקרנות מזבח עם עכוז מולחם לכיסא מלכות

ועם ניצחון שקר ודשדוש בבוץ של הבטחות קשקוש...

צחוק הגורל: בני היה בטוח שהוא דומה לוויני ואף עולה עליו...

                  ... ואידך זיל וגמור...

קינת הכלניות הגוססות

                             שכול, כישלון וכלניות 

באותו בוקר זרחה השמש כדרכה מימים ימימה,

האוויר היה צלול, חמים ורוח קלה נשבה... שנתיים וחצי

אחרי הפוגרום הנורא וצל מלחמה עדיין מרחף כעננה

אנחנו, הם והרכבים... באביב יצאו לראות... פריחה

אחרי קמילה... שכול, כישלון וכלנית אדומה.

ליד בית בד עצרו לשתות שמן זיתים,

קטפו לימונים צהובים כמו אותם דגלים צהובים

שעדיין מתנופפים על מיגוניות, קירות בתים ועמודים.

שיחה קלילה עם אלה שאצלם ביקרו... אז...

אותם מרצחים ושפכו דמים אדומים ועניבות צהובות.

המשיכו ונסעו בכבישים זוכרים ודרכי עפר עדים...

מסביב מרבדים של כלניות אדומות

ומצליבים צהובים היכן שלא הגיעו חיילים

ואלה שהגיעו נפלו חללים כמו זבובים גיבורים.

עצרו כדי ללגום קפה שחור... שכול, כישלון וכלניות.

או אז, המסלולים כולם הובילו לסיוטי הזיכרונות

בצורת סוגים של אנדרטאות, מצבות וגלי-עד...

נוסעים וצועדים כאילו בשבילים של בתי-קברות,

אלא שכאן אין סדר אחיד וכתובות אחידות...

ובין השכול הרובץ... אכן שטיחים של כלניות זוכרות.

ולאתרים יש שמות-תואר שאנשים קבעו לזכר

(כנגד המנסים למחוק ולהעלים בכינויים משונים...):

ערמות סדורות של מכוניות שרופות ומחוררות,

אנדרטת חץ שחור מאז אחרי תש"ח, שכעת

התווספו אליה שמות מחרבות ברזל של עכשיו...

גבעת התצפיתניות שצפו, זעקו ונשרפו ואיש לא שמע

ומנהיגים אפורים שלא טרחו לשאול - למה?

גם שכול, גם כישלון וגם בריחה, הסתרה ומריחה...

ובהמשך פארק כלניות החימר בנובה וביניהן כלניות חיות.

ואז צונחים, מפורקים מול ניר עוז השרופה המחכה לתקומה...

                  

                    שכול הנופלים והחיים הנשארים

                    כישלון הנהגה, מדינה, צבא ונביאים

                    כלניות אדומות שדמן בקרישה

                    ועם השותה קפה שחור מר כלענה

                    ונושא באחריות שמלמעלה נעלמה!!!

מכתב גלוי לחברת כנסת משיחית

מכתב גלוי לאזרחית ל.ס. הר-מלך מרופא זקן שכבר ראה הכל -- חוץ ממשרת ציבור המשפיל אזרחים מומחים ללא בסיס... 

גברת יקרה! כותב לך רופא זקן (מנתח סרטן ורופא מלחמות בדימוס) שכבר ראה הכל וטיפל בכל ומעולם לא הפר את שבועתו. אני כותב תוך כאבי בטן קשים, תחושת חמלה ורצון עז להבין את התנהלותך כחברת כנסת, משרתת ציבור שנבחרה למלא שליחות קצובה בזמן למען כ-כלל אזרחי המדינה באשר הם בני אדם, וזאת ללא הפלייה על רקע דת, מין, גזע, מעמד או דעה פוליטית (מהות המשטר הדמוקרטי), ואשר מהמיסים של כולם את מקבלת את משכורתך. קראתי בעיון את קורות חייך והישגייך בכנסת. עם חלקם אני אף מסכים ומברך יישר כוח... ברם-אולם, עם רוב מוחלט של היתר... פעורה בינינו תהום! ועם זאת, אני מכבד אותך כאדם, כאזרח וכנבחרת ציבור ואלחם בכל כוחי ולעולם לא אסתום את פיך... כפי שעשית השבוע בכנסת ישראל.

שמתי לב שכלל פעילותך בכנסת ובחיים שלך, אין בינם לבין אוהלה של רפואה ובריאות ולא כלום! פרט לכך שאת מתנגדת לחסונים (אני מקווה שאת יודעת שמץ או בדל על הנושא הזה שהוא בן כמאתיים שנה של מחקר, ידע, ניסיון והישגים מוכחים), מתנגדת להפלות ולשימוש באמצעי מניעה -- ואני מכבד את זכותך לכך ללא קשר לאי-הסכמתי היותר מוסמכת מזו שלך, למרות שאין דעתך מבוססת על עובדות, ידע, ניסיון או מומחיות וכדומה.

והנה, את מוצאת עצמך כיו"ר ועדת הבריאות של הכנסת, ועדה שתפקידה לפקח על עבודת הממשלה בנושאי בריאות ורפואה של כל-כלל הציבור, גם אלה שאינם נמנים על אוהדייך הפוליטיים... הרי הם אינם פושעים ובריאות אינה פוליטית... וראה זה פלא! בתוך שעות ספורות ואולי יום או יומיים את מודיעה שתפעלי לפרישת ישראל מארגון הבריאות העולמי יען כי הוא אמר ככה וככה, וזאת תוך הסתמכות על פלוני-אלמוני כולל השגריר האמריקאי בארץ הקודש שמבין בבריאות ורפואה עוד פחות ממך רחמנא ליצלן (קראתי את קורות חייו)... הרי אין לך מושג ירוק מה המשמעות של צעד כזה!... ובכל זאת זה לא מפריע לך להשפיל ולזרוק מהדיון את כל המומחים לדבר שגם נושאים באחריות יומיומית בעוד שאת הרי הוכחת שהמושג של לקיחת אחריות אינו קיים בלקסיקון שלך...

ריבונו של עולם! לא היה מן הראוי לך להתיישב על כיסא ולהקדיש כמה זמן שצריך ללימודי אוהלה של רפואה ובריאות לפני שקובעים ככה וככה??? מה לא בסדר בלכבד, להקשיב, וללמוד מהמומחים... מי שמך!!! הצצה לפרוטוקולים של הדיון מגלה יחס מבזה והזוי לכל מי ומה שמריח מדע, ידע, ניסיון ושבועת רופא, מה עוד שפלטת שם אסופה של עובדות שקריות שאפילו אין צורך להפריכן... מה לא בסדר בלהודות שאין לך מושג ירוק על המשמעויות של ארגון הבריאות העולמי שקיים כבר קרוב לשמונים שנה ואת הישגיו (כולל במדינת ישראל ולמענה) קשה לכנות בפחות ממדהימים!

על פי ההלכה היהודית שאני למדתי, את גברתי, היא הלא רלוונטית ולא פרופ' חגי לוין... הצעתי אלייך: אנא, קני (אפילו על חשבוני) במרכול הקרוב צנצנת ריבה כשרה למהדרין הקרויה "והצנע לכת" או צנצנת אחרת הקרויה "של נעלך", מרחי על פרוסת לחם יבשה (אחרי הפרשת חלה) ליד כוס תה חמה וייטב לך... הרי את יודעת היטב, גברת יקרה, כי ביום פקודה, אם חס וחלילה (מאחל לך ולבני ביתך בריאות שלמה לתמיד) תהיי חולה, אותם מומחים שזרקת לכל הרוחות, הם, יטפלו בך בלא משוא פנים בכל מאודם ובכל מרצם כי הם כפופים לשבועה וחוק ולא לקואליציה הזויה, הם לא יתנקמו, הם יעניקו לך הכל ואני גם סמוך ןבטוח שתסכימי לקבל הכל... אפילו שתדעי שהפרישה מארגון הבריאות העולמי (בין יתר הפרישות והאסונות שתביאי באמתחתך המחוררת) גרמה נזק נוראי לציבור הישראלי... שגם עליו, על הנזק, את לא תקחי אחריות... כרגיל...