על העליבות והגרוטסקה של תופעת ה"פאנליזמוס"

                     על שלושה פשעי הפרשן ועל ארבעה לא אסלחנו (עמוס, א',ג...)

בשנים האחרונות (מאז מגפת ה"כתרת"), וביתר שאת אחרי פרוץ ההפיכה המשטרית, הפוגרום החריף והמלחמה הכרונית שאחריה הנמשכת עד רגעים אלה -- התקשורת הישראלית והעם הרובץ מול המסכים בציון הדוויה, התמכרו לסגידה לתופעה חולה של "פאנליזמוס כרוני מטמטם-מוח", דהיינו, חבר-דיון (על פי האקדמיה ללשון) שבו חבורה של בני-תמותה מתיישבת סביב שולחן עגול, מרובע, משולש או חצי סהר, ומדברת את עצמה לדעת 24/7 בניצוחם של מנחים-מנטורים בעלי עיניים רושפות ואצבעות מתנופפות וחזות מכשפת, רק שרביט מנצחי תזמורת חסר להם, לנוכח פני האומה שעוברת תהליך זומביזציה 24/7...

                  אם כך, הרי לפניכם הפואמה/בלדה/גרוטסקה על הרפתקאות אותם גיבורים הקרויים פרשנים:

בוקר, צהריים, ערב ולילה,

שישי, שבת, חג, צום, הספד וקינה,

בכל מזג אוויר, אירוע, פצע וחבורה --

בשכר ובלעדיו(?) הם מתגייסים להצלה

בבחינת אוונגארד הצועד לפני המחנה,

מתריע בשער ומעודד בלב וגם הסברה

להמון נבער מדעת כדי שיבין וידע... ולא

חשוב מה ואיך ולמה ובכלל... אזי הם:

מתיישבים בכורסה, ללא הפוגה או חופשה

או עומדים מול מסכים עם מקל-מסבירים

ומדברים... ומדברים... ומדברים... ומקשקשים

תמיד לבושים יפה, מחוייטים ומעונבים, 

מסופרים, מאופרים, מגולחים או בזקן זרוק

או מדוגם להפליא... והבנות! יפות, מסורקות,

עם מילוי קולגן פה ושם, טורבן, סרט 

וחליפה תואמת מחלון ראווה או מעצב שבאופנה,

לאק-ג'ל, ציפורניים להפליא, שפתון אדמוני

ומבטים חודרים עמוסי תובנה, ידע ותבונה...ולכולם,

אבל לכולם ולכולן תחושת שליחות מטעם עצמם:

"המון בור ועם הארץ, טמבלים מבולבלים...אנו 

באים לעזור לכם, להבין את המציאות שבה אתם חיים,

לתווך לכם את החלטות נבחרי הציבור אותם בחרתם

ולהם (ולנ)ו משלמים את המשכורות מהמיסים שלכם,

כי הרי לכם אין שום שכל, אתם ערב רב או אספסוף...

אז מי הם הפרשנים האלה? מהיכן צצו ומי שמכם?

יש ביניהם צעירים וצעירות, שמנדריקים עם יומרות

מצויידים בניידים רוויי הדלפות מגורמים בכירים,

מקצוענים מטעם עצמם, רודפי סקופים, לוביסטים

ומלכחי פינכא, פודלים, ממליצים ומשדרגים

ומשכתבים ומשפצרים ובעיקר מלבינים שקרים

ומשחירים אמיתות ומבלבלים את היוצרות... והכל

בשם חופש הביטוי, חופש המידע וזכויות האזרח,

אבל את האיש הקטן הם מעולם לא שאלו... יען כי

הרי הוא הדיוט, תינוק שנשבה שצריל להאכילו 

בכפית התרעלה לפי הצבע והצורך בכוח ושליטה...

ויש מבוגרים וזקנים היוצאים מהנפטלין

עסקנים ופוליטיקאים, גנרלים ומומחים 

לכל מיני דברים ומטעם עצמם או מצפונם

וגם הם משמשים מכשירי שרצים, לפעמים

בלי לדעת שהם קלפי משחק על שולחן הממשלה

ששמה עליהם קצוץ ומשתמשת בהם כסדין אדום

מול הציבור הבור שהולך כעדר אחרי פעמון...

אז מה קורה בפועל? האמת מתה, השקר פורח

ואין לסמוך על אף אחד... והפרשנים? אצלם

השמש זורחת, השיטה פורחת, והשוחט שוחט

פעם בצד זה ופעם בצד השני, והם מנסים לומר

שנקמה כזאת, נקמת דם ילד קטן עוד לא ברא השטן...

כאן ושם אלא שהם לא מצליחים להסביר:

השמש של מי? השיטה של מי? מי השוחט ומי הנשחט

מי העוקד ומי הנעקד... והם מדברים עצמם לדעת

ומפרשנים ממשל מושחת, שקרן ואטום לכל כיוון

שנושבת הרוח... ולכן עדיף:

פרשנים, לכו הביתה או לדומשתיקה

ממשלה, לכי אל תהום הנשייה

תנו לעם הפשוט והנבון לשלוט, אזי

כל השיטים יפרחו, ילדים לא יישחטו

והשמש תזרח על כולם, כולל על הפרשנים המובטלים

רחמנא ליצלן, ונאמר ברוך שפטרנו מעונשם של אלה...