על משקל "משא האדם הלבן" -- עול האזרח היהודי-ישראלי...
המשורר והסופר האנגלי רודיארד קיפלינג (1936-1865), משורר האימפריאליזם-קולוניאליזם טען שהאדם הלבן (אירופאי כמובן) נושא משא על גבו: הצורך לשלוט בילידים הברברים ועל ידי כך לקדמם מבחינה תרבותית ולכן עליו לכבוש ולשלוט ולהקים אימפריות ולתרבת את הנחותים כי זה לטובתם... ללא קשר לניצול המשאבים של הנכבשים וללא קביעת מועד לסיום תהליך ה"תרבותיזציה"... התוצאה הייתה מלחמות, הרג, כיבושים ושלטון זר על פני קטעי גלובוס.
ב-1899 הוא מפרסם את הפואמה "משא האדם הלבן" שהפכה מאז להמנון אייקוני של הקולוניאליזם של המאה ה-19 ותחילת ה-20 וממשיך עד היום לשמש סמל למערכת יחסים של כובש ונכבש באשר הם.
השיר תורגם לעברית על ידי צור ארליך ב-2015 [מופיע כמה פעמים באתרים שונים ובספר: רודיארד קיפלינג/מבחר שירים, נוסח עברי: צור ארליך, הוצ' דחק, תל-אביב, 2019]. כאן תופיע פרפרזה עוקצנית על מילות השיר, מתאימה לכיבוש הישראלי בן קרוב לשישים שנה של הגדה ועזה, ושליטה צבאית על מעל חמישה מיליונים של ערבים פלסטינים... ובמיוחד על רק מלחמת חרבות ברזל וספיחיה... הפרפרזה עוקבת אחרי בתי השיר המקורי אך מתייחסת לכובש ולנכבש לסירוגין ובערבוביה.
ע(י)מסו משא יהודה,
שלחו מיטב בניכם
אלי שטח כבוש
לנקום, לגרש ולהשמיד
ולא לעשות חסד ורחמים
עם נכבשים בלתי מעורבים.
עמסו משא יהודה
בהתגברות עצמית
אשר תכניע פחד
וגאווה תצמית;
בפה שאין בו יושר
ובחפץ לב מזויף,
שמטרתם נקמה ושמד
במקום תועלת ורווח לאחר.
עמסו משא יהודה,
קרב פרא של הכנעה
אשר רעב ישביע
ומגפות יבלום -- על תנאי!
ובקרבכם ליעד,
כשחסד ומזון תאצלו,
תראו איך מחבלים בו
הדיכאון והייאוש.
עמסו משא יהודה,
החזיקו ברובה:
שרביטו של כובש
ולא מוט של מטאטא.
נמל, בתים וכביש תהרסו --
אתם אשר תשרדו
ומתיכם, בצוותא --
לא תעניינו.
עמסו משא יהודה
ודעו גם את הגמול:
אישום מפי כפוי-חסד,
שנאה מעם כבוש.
תודה מאלה ש"פדית"
אל ארץ שממה:
"זכרנו את הנכבה,
את האבטיחים..."
עמסו משא יהודה,
גם גרם אל ייגרע.
אל תיתלו בחופש
בשחוק אתכם שגרת (המלחמה).
בכל מחדל או מעש
עם קשה עורף זה
אתכם ואת צורנו
גם יחד ינסה.
עמסו משא יהודה,
תור הילדות כלה;
ימי חיבוק גננת
ותהילה קלה.
תור הגברות הגיע,
עת לשמש מופתים
באין תודה ושבח,
כשאתם לא שופטים
את מנהיגיכם.
ולסיום עגום, עוד פרפרזה הפוכה על דברי אנגלי אחר, מזמן אחר: "מעולם לא היו חייבים נבחרי ציבור שבשלטון (מעטים) - הרבה כל-כך - לרבים כל כך (בוחרים ובניהם הנשלחים... והם מעטים כל כך...) [האם בצ'רצ'יל עסקינן...]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה