יום שישי, 23 ביוני 2023

אנשים אחים אנחנו?

                            במה אנחנו אחים? בימים אלה! במדינת ישראל בת ה-75...

בחצי השנה האחרונה (אולי יותר, שנה או שנתיים) התפשט כמו אש בשדה קוצים, השימוש במנטרה חדש-ישנה בלשון העברית, בקרב שבטי היהודים ואף הלא יהודים -- מנטרה ש'עובדת שעות נוספות' בקצב מסחרר -- בני השבטים השונים פונים זה לזה בתחינה כנה או בצחוק לעגני או בבוז בכייני: "הרי אנשים אחים אנחנו?" מה קורה לכם?, קחו את עצמכם בידיים! התעשתו לפני שיהיה מאוחר! ועוד כהנה וכהנה. הפניות נאמרות בתמימות, בסערת רגשות, בסרקזם, בתקווה או בצביעות... זה נשמע באותם המילים והטונים מפי כול צבעי הקשת ובכול מיני גוונים... "אנשים אחים אנחנו" -- נו, אז מה?
האם בעשורים הקודמים לא היינו אחים? או שכחנו להיות אחים? האם אפשר לחזור להיות אחים או פתאום להפוך לאחים חדשים שלא היינו? בכלל, מה זה אחים בניגוד למונחים כמו: ידידים, חברים, קרובים (דם, משפחה, חמולה...) ואולי אחים לנשק, לצוות, ל-כת או שבט, או בברית דמים? יש הרי גם 'אח חדר ניתוח', ויש 'אחים חורגים לאלוהים', ויש 'אחים לצרה', ועוד... מזה שנים הצעירים פונים זה לזה בסלנג כמעט קבוע "היי, מה איתך יה אחי", מה זה ה"אחי" הזה?

בהקשר הזה צריך לשאול שלוש שאלות (ואולי שלוש וריאציות של אותה שאלה): מה המקור הלשוני-היסטורי של המנטרה הזאת?; למה היא פרצה לחיינו בעת הזאת? ובאמת ובתמים, במה אנחנו אחים?
בספר בראשית, פרק יא, פסוק לא נכתב: "ויקח תרח את אברם בנו ואת לוט בן הרן בן-בנו ואת שרי כלתו אשת אברם בנו ויצאו אתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבאו עד חרן וישבו שם" -- לתרח היו שני בנים-אחים: אברם והרן. תרח מת בחרן; אין אנו יודעים מה עלה בגורלו של הרן. לוט היה בנו של הרן שצורף לפמליה של אברם כאחיינו. הם הגיעו לכנען ובהמשך ירדו למצרים בפעם הראשונה. בהמשך הפמליה חזרה לכנען על רכושם, הנשים והטף. בפרק יג, פסוקים ה-י מתואר הסיפור הבא: "וגם ללוט ההלך את אברם היה צאן ובקר ואהלים. ולא נשא אתם הארץ לשבת יחדו כי היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדו. ויהי ריב בין רעי מקנה אברם ובין רעי מקנה לוט והכנעני והפרזי ישב בארץ. ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רעי ובין רעיך כי אנשים אחים אנחנו.הלא כל הארץ לפניך הפרד נא מעלי אם השמאל ואימנה ואם הימין ואשמאילה" (יתר סיפורי הפרשה ידועים ואינם מעניינינו כאן). בתרגומים השונים של המקרא לאנגלית, הביטוי "אנשים אחים" מתורגם ל-: brothers; kinsmen; relatives, ובחזרה לעברית: 'אחים'; 'בעלי קרבת דם'; 'קרובי משפחה'... אז מה למדנו מהמקור ההיסטורי? מדובר באדם מבוגר ואחיינו, בשר מבשרו הכי קרוב ולא באנשים זרים שהפכו משום מה לאחים; מדובר בהתרחשות שבה המבוגר האחראי פונה לצעיר, באמת ובתמים, בכיוון להשלמה, מציע לו להפסיק את הריב ולבחור מקום אחר ולהיפרד מתוך חברות, כיבוד ומניעת ריב וזה אכן מה שקורה במציאות; מדובר בהתנהלות פנים משפחתית בכיוון של הסדרה תוך ויתור ולא בשנאת חינם וקנאות לשמה. הם אינם זרים!!! ובהמשך ההיסטורי אברם גם מציל את אחיינו ומשפחתו בפרשת סדום ועמורה תוך שהוא מעיז לריב עם אלוהים בכבודו ובעצמו, בדיוק כמצופה מבני אותה משפחה מדרגה ראשונ

אז למה המנטרה הזאת פרצה לחיינו בעת הזאת? האם העם היהודי היושב בציון משני עברי הקוו הירוק, המפולג לשבטים רבים (כולל אלה היושבים עד היום בגולה) משוכנע שבניו ובנותיו הם קרובי משפחה כמו אברם ולוט? כנראה שכן! - האם היא או לא היא?!
מקבץ השבטים היהודיים היושב כיום במדינת ישראל ובשטחים הכבושים/משוחררים, הוא, מזה עשורים רבים, רחוק מלהיות"אחים" מכל סוג שהוא... זה תהליך שאנו מצויים ברבע האחרון לפני סופו הבלתי הפיך ואולי כן הפיך!?
באשר לאפשרות של קרבת דם אמיתית - האם ייתכן... שאומת שבטים ראשונית שסבלה, במשך מעל 3000 שנה, מאות תבוסות, אובדני עצמאות, גירושים, הגליות, נסיונות השמדה, התפזרויות, על פני כמעט כל פינה בגלובוס... נשארה טהורת-דם במובן הגנטי המעשי בר ההוכחה המדעית המובהקת??? (האם ה'כהנים' של היום הם צאצאים ישירים של אהרון ובניו? והרי ברור שהדיון אינו מדעי אלא אמונתי ואמונה אינה שייכת לעניינינו...) -- התשובה היא שלילית בעליל... על אפם וחמתם ואמונתם של מדעני myheritage, אלופי הגנאלוגיות וחסידי הדתיות למיניהם (המגיירים, המחזירים בתשובה, רבני החסידויות, הלמדנים הליטאים, הרפורמים והקונסרבטיבים, המסורתיים והחילונים...). ובאשר לחוסר העורלה - אכן לזכרים 'יהודים' אין עורלה מגיל שמונה ימים... אבל למעל מחצית מתושבי כדור הארץ  אין עורלה מגיל שמונה או שלושה-עשר או מכל גיל אחר ומכל מיני סיבות... העם היהודי (תלוי את מי שואלים) כולו, זה שעל פני הגלובוס כולו, כולל פחות מ-15 מיליון נפש מתוך 9.5 מיליארד בני אנוש!...ועוד כהנה וכהנה...

אז במה אנו אחים (פרט לדם ועורלה... ופוליטיקה של שיסוי, פילוג, קיטוב עד חורמה... כפי שזה נראה בחצי השנה האחרונה)?מהי ה'א ח י ו ת' בין נער גבעות מיצהר לבין נער מקביל בוגר תיכון הגימנסיה בתל-אביב שהתגייס זה עתה ל-8200?
מהי ה'אחיות' בין אדם בן 45 שתורתו אומנותו, אברך ותיק מן השורה, מגדל עשרה ילדים בעוני מרוד וללא השכלה כללית, חי מקצבאות... לבין אדם בן 45 בעל מקצוע חופשי עצמאי, עושה מילואים, מגדל שלושה ילדים, משלם מיסים גבוהים וביום הזיכרון לחללי צה"ל מבלה את הבוקר בבתי קברות בהם קבורים חבריו שלא שרדו...
וכך הלאה וכך הלאה...
מהי ה'אחיות' בין יהודי חילוני, שוחר דמוקרטיה ושוויון, ליברל, סוציאליסט, ומכיר בזכות העם האחר להגדרה עצמית, מקבל את הגר, האלמנה,היתום, הנכה והלהט"ב... ועוד... לבין היהודי הדתי, שוחר מלכות שמים, לאומני, גזעני, קפיטליסט לעת מצוא, מהלך בין חצרות רבנים לקברי צדיקים... ועוד... ובעיקר מנצל את הדמוקרטיה הלא מתגוננת!

זוהי 'א ח י ו ת' שהיא אחיזת עיניים! אנו לא אחים ומוטב שנפרד ונחזור להיות שבטים מפוזרים.
ואלה שזועקים 'אחים אנחנו' מפחדים ממה שיקרה אחרי ההיפרדות והניתוק... מאין יבואו הקצבאות? מי יילחם במלחמות? -- ובכן לאלה נאמר: זאת הבעיה שלכם... תחזרו לשלוח שד"רים לקהילות עשירות בצד השני של הכדור... אם יהיו כאלה?
...... ואידך זיל וגמור...









יום שלישי, 6 ביוני 2023

נבואותיו של משורר

                             אחרי 1967 ועכשיו -- על פי מאיר ויזלטיר זצוק"ל 

בין החמישי ליוני לעשירי ביוני בשנת 1967 התחוללה מלחמת ששת הימים הזכורה לטוב או לרע -- תלוי בעיני המתבונן ובאוזני המאזין. בימים אלה חוגגות (במרכאות או בלעדיהן) מדינת ישראל והחברה הישראלית המשוסעת, מלואת 56 שנים לאותה מלחמה ניסית שנכפתה על המדינה הצנועה דאז... חוגגות --  במהלך השבר-משבר הגדול והמר ביותר מאז מלחמת תש"ח.

בסמיכות מקרים פלאית, אני מציע לזכור את נבואותיו של המשורר מאיר ויזלטיר... שהלך לעולמו בסוף מרץ 2023 בגיל 82. נולד במוסקבה במרץ 1941 באמצע מלחמת העולם השנייה והשואה היהודית וכשנה לפני ועידת בילטמור (מאי 1942) בא הונחו קווי היסוד להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. ב-1949 הוא הגיע ארצה כילד בן שמונה שנים. בפרוץ מלחמת ששת הימים הוא היה בן 26.

במהלך שנת 1968, כשנה אחרי סיום המלחמה ההיא והכיבוש המפואר אומר וכותב ויזלטיר שלושה טקסטים נבואיים שרק כעבור שנים מתגלים כנורות אדומות, נבואות אזהרה מפני תוצאות צפויות של שיכרון הכוח הישראלי אחרי אותה מלחמת בזק מעוורת שכל.החל מתחילת שנות השישים (ספר השירים הראשון שלו פורסם ב-1963) היה האיש הצעיר הבטחה גדולה כמשורר עז מבע, מקורי ומעורב. להלן שלושת האמירות:

ראיון עם המשורר מאיר ויזלטיר - "על הקורא להיות עניו" - מאת עידית זרטל, עיתונאית ולימים היסטוריונית מוערכת. פורסם ב- "דבר השבוע", מוסף סוף השבוע של העיתון דבר, ב-23 בפברואר 1968, עמ' 26.

באותם חודשים נכתב השיר "שיר על ירושלים". הוא פורסם לראשונה בקובץ השירים "שירים ברצף זמנים 68-71" שהופיע בכתב העת עכשיו בעריכת גבריאל מוקד, גליון מספר 25-28, אביב 1973. וכמעט מיד פורסם בספר שיריו הרביעי באותה השנה: קח: שירים 1972-1969, בהוצ' אוניברסיטת תל-אביב... ומאז פורסם בקבצי שירה נוספים... להלן השיר הקצר והאניגמטי:
"אם לא תהיה ירושלים, מה יעשו בשיר על ירושלים?
אם לא תהיה ירושלים, ישירו אותו בינתים במקום אחר.
אם לא תהיה תל-אביב, מה יעשו בשיר על תל-אביב?
אם לא תהיה תל-אביב, ישירו אותו בחיפה.
ואחר כך תל-אביב תשוב ותהיה, וירושלים תפרח מן הסלע.
ואפילו חיפה תתמתח על הכרמל כסתת ערבי.
ושמש גדולה תנשק את כל המקומות האלה, כאילו היו ילדים שסרחו וחזרו למוטב.
ויהא חם ושקט במקומנו."

ב-תשיעי באוגוסט 1968 מפרסם המשורר מאמר-כתבה-דעה במוסף תרבות וספרות של עיתון הארץ תחת הכותרת: "איש ודעתו: איך הפסדנו את מלחמת ששת-הימים". להלן ציטוט אחד מתוכו: "... רשאים אף אנו להזות על מחר טוב מזה. אנו רשאים לבדות לנו תהליכים אפשריים, שסופם טוב. אבל כל אדם נבון יודע, ששנותיו קצובות ושעלומיו בסכנה מתמדת. אדם יודע, שאם ישקע היום בחובות, יצטרך לשלמם שנים ארוכות, וזה כמובן במקרה הטוב -- שיהיה לו במה. אדם נבון יודע, וזה מפריע להזיות משככות-כאב. אלה מאתנו, שהפסידו את המלחמה, מפסידים אותה כל יום מחדש...".

בראיון, בשיר ובמאמר -- כולם משנת 1968 -- כשנה אחרי מלחמת 1967 מביע המשורר בדרך עדינה אך בוטחת את חרדתו מפני המהלך שישעיהו ליבוביץ הגדירו באותה השנה באמירה 'שימו לב, הכיבוש משחית!' והסוף ידוע מראש והוא חורבן מסוג כזה או אחר... ומאז: מלחמת ההתשה; מלחמת 1973; מלחמות לבנון לדורותיהן; מבצעים על גבי מבצעים בעזה, בגדה ובארצות שכנות, משברים על גבי משברים... ומה לא... והכיבוש נמשך ותהליכים חברתיים כמו ימיניזציה, דתיזציה, משיחיזציה וקיצוניזציה, מעבר מסוציאליזם חומל לקפיטליזם אכזרי ועד למגפה, למערכות בחירות ללא תכלית, לפורום קהלת, לשחיתות שלטונית בוהקת......ואין סוף לרשימה...ויזלטיר המשורר החילוני, התל-אביבי, השמאלני רחמנא ליצלן, כבר ב-1968... גבר צעיר עוד לפני גיל שלושים... צופה עתיד לבית ישראל
ואידך זיל וגמור