מתנחל אדוק ומתון ורס"ר בריטי...
במהלך מסע הבחירות האחרון, הזדמנו, אנוכי וחבר קרוב, שנינו בני שבעים ומעלה, לפגישה לילית מסקרנת באחד מהקיבוצים הגדולים והוותיקים בדרום הארץ. בבית הקפה הקיבוצי הסתופפו כשלושים בני תמותה, כולם בעשור השמיני ומעלה לחייהם, רובם המכריע גברים בוגרי ופליטי מלחמות ישראל, בני דור המייסדים של אותו הקיבוץ,יהודים בלאומיותם, ציונים אדוקים מהזן הישן, ישרים וסוציאל-דמוקרטים בהשקפת עולמם, כאלה שהמותג "יהודית ודמוקרטית" הוא נשמת אפם... ועם זאת חרדים לעתיד הנכדים. מולם, על במה קטנה התייצב גבר חמוד, חובש כיפה סרוגה, אחד ממנהיגי המתנחלים מדור המייסדים של גוש אמונים ומי שנחשב בעיני-כל ובעיני עצמו כ-"מתון".הוא כותב באופן קבוע טור בעיתון הארץ ומשמש כעלה תאנה ועדות לאיזון פוליטי מכובד בעיתון שמאלי מובהק. האיש נחשב למסבירן רהוט ומרגיע. הוא הביא עמו אלוף בדימוס, חקלאי, כדי להציג את התוכנית שלהם לשלום בר-קיימא בין היהודים לפלסטינים. הם נראו כצמד מופלא של דון קישוט נחוש וסנצ'ו פנסה רגוע ומרגיע.
הם התקבלו בסבר פנים יפות, הכיבוד כלל קפה, תה וביסקוויטים. הדיון היה תרבותי אך נוקב, לא היו צרחות וצווחות בנוסח הכנסת. צעירי הקיבוץ לא טרחו להגיע אבל כמה מהם עסקו בצילום ובאביזרים האלקטרוניים ובפתרון של תקלות. לא בטוח שצמד דומה מהצד השמאלי היה מתקבל כך בהתנחלות עלי או יצהר... אבל נעזוב זה...
אין לי כוונה להעביר כאן את תוכן הדיון אלא להביא קטע זעיר מתוכו, קטע שמבהיר בצורה אכזרית את הפער והתהום שנתגלו בין שני הצדדים... תהום שאינה ברת-גישור... לעיתים הייתה לי הרגשה שמדובר בשני שבטים שאין ביניהם שום דבר משותף פרט לעבר רחוק שכוחו המאחד אבד ממזמן.
בשלב מסוים אותו מנהיג מתנחלים מתון הביא סיפור-משל בהקשר לסכסוך ולפתרונות אפשריים. הוא בחר, משום מה, בסיפור מהתקופה הקולוניאלית של האימפריה הבריטית בהודו המעטירה. הוא סיפר כיצד סרג'נט מייג'ור (רב-סמל או רס"ר) בריטי טיפוסי, בלונדיני עם עיניים כחולות, שפם מסולסל, מדים בוהקים, מצויד במקל מנצחים בלבד, שולט על אלפי חיילים הודים בכוח סמכותו המופלאה. יום אחד ההודים הקטנים הראו סימנים קלים של אי-ציות... הרס"ר הענק המשיך לשלוט באספסוף אבל חש שמדובר אולי במדרון חלקלק והזהיר את המפקד שיש לנקוט בצעדי מנע. המפקד הזחוח הקניט את הרס"ר המודאג... איך נגמר הסיפור כולם יודעים ובמיוחד אלה שמתעניינים בהיסטוריה... אבל זה לא מה שמשך את תשומת ליבי. אני מודה שהתביישתי לשאול את אשר חפצה נפשי הכאובה לשאול, חששתי לכבודו של האיש... אבל אין לי בעיה לשאול את הקהל הרחב האנונימי של כאן: בנמשל של הסיפור, מי הוא הסרג'נט מייג'ור ומי הם ההודים הקטנים הילידים?... לי התשובה ברורה לחלוטין, מה עוד שהשימוש במשל הזה גילה את מערומיו של המתנחל המתון... נדמה לי שאינני טועה אם אנחש כדלקמן: הרס"ר הוא היהודי הישראלי וההודים הקטנים הם הפלסטינים שבגדה ועזה... אלא שלהם אין מהטמה גנדי או נלסון מנדלה ולנו אין את הביצים של פרדריק דה קלרק...........ואידך זיל וגמור...
