נמצאה התרופה לכאבי בטן!

                         "אולה"! סו"ס רפובליקת בננות בהכשר הבד"ץ-כד"ץ 

בימים אלה התקבלה במשרד החוץ הישראלי ההודעה המשמחת מטעם הנשיא התורן של "פורום רפובליקות הבננות -- פר"ב" של האו"ם, מר פרנסואה לובנגולו: "ה ת ק ב ל ת ם! ברכות!". במה מדובר!

     ובכן, כאשר נבחר ציבור בכיר מאוד ממין נקבה מצהיר בקולו הצהרת בריאות כה מרשימה בכנותה:

          "החלטנו שאנחנו רוצים להפיל את הממשלה [בכל מחיר שלא יהיה ויהי מה!], אז אין כאבי בטן

          עם הנכים ואין כאבי בטן עם מקרי אונס ואין כאבי בטן עם נשים מוכות ואין כאבי בטן עם חיילים"

אזי, ברור לחלוטין שההתקבלות לפורום המכובד הזה [דומה ל-או.סי. די. ...] היא שאלה של זמן שנמדד בימים ספורים בלבד, ואכן זה קרה. מה עוד שמדובר בתרופה נגד כאבי בטן והרי גם זה הישג מרשים מבחינה רפואית! ועוד מבית הספר של הנקבה שלא קראה את צ'כוב כי היא, מסתבר, רופאה בזכות עצמה...

ואם תשאלו, מה זה לעזאזל רפובליקת בננות? נא לקרוא את כתביו ובעיקר נאומיו של המנהיג הדגול בעל הכרבולת הסגולה... שם ובכתבי מוריו [בעל הכרבולת הצהובה, ההונגרי, המחותן הברזילאי ואפילו הצאר החדש...] ובעיקר הפוסטים של בנו האהוב...

    ולא רק שנעלמו כאבי הבטן אלא גם הבושה, הקבס, השפלות, הטמטום, הרוע, הזדון והטירוף... כל הטוב הזה!?

          

טבח הר מירון כמשל

                  על עבודת אלילים בחסות המונותאיזם הרבני 

     השתטחות על קברים

     מדורות ותפילות-ריקודים

     מהי אם לא עבודת אלילים?

     מהי אם לא עבודה זרה?

     מהי אם לא הקרבת קורבנות,

     אדם או חיות?

     תחת המעטפת

     של צביעות רבנים

     תאבי כוח ושליטה

     על נבערים מדעת?!

על בגידת המנהיגים

                                           גרוטסקה עצובה של עם מתחנך!?

חייזר שנחת זה עתה, בערב נוגה, על גבעה טרשית ליד יישוב של בני-תמותה בשם מקראי קדום, תקוע, מקום בו התנבא הנביא עמוס לפני המון שנים "על שלושה פשעי יהודה ועל ארבעה לא אשיבנו על מאסם את תורת יהוה וחוקיו ולא שמרו ויתעום כזביהם אשר הלכו אבותם אחריהם" [עמוס ב' ד'; אבותם=מנהיגם]... אשר ממוקם בדרום מזרח הגדה המערבית/הרי-מדבר יהודה/גוש עציון/איו"ש/שטח כבוש/שטח משוחרר/ארץ קברי אבות של אלפי שנים/ארץ כפרים של עם זר יושב המקום מאות בשנים........

            ומה הוא רואה? אותו חייזר אומלל ומבולבל...

   על מרפסת של בית כפרי יפה במרחק מטרים ספורים מגדר היקפית בנוסח מחנה צבאי, יושב זוג צעיר ושותה קפה לנוכח שקיעה מרהיבה. בחדרי הבית משחקים ילדים. הגבר הצעיר מבחין באדם המטפס על הגדר ובידו כלי נשק כלשהו. הוא אינו מתרגש, מביט על זוגתו באהבה אין קץ, שולף את אקדחו, מזהיר את המטפס ולבסוף יורה בו למוות. בצד עומדת ילדה חמודה ומצלמת את האירוע במכשיר מלבני מוזר ומתארת את המצולם כדי להעלות סרטון ברשת עננית ידועה... לחייזר חסרה מנגינת רקע מרגיעה לאור השקיעה. עוד באותו הלילה ולמחרת המחזה הופך וירלי וצנטריפטלי וההמון מריע בעוז ומנהיגיו מתמוגגים...

   אין ביקורת, אין ראייה לטווח ארוך, אין חשיבה על סוג ואיכות החינוך, הילדה תגדל להיות לוחמת נועזת למען זכויות הנשים והמיעוטים, המנהיגים מוחאים כף לתפיסת העולם של חיי נצח על החרב, אין צורך בחתירה לשלום, אין בעיה של הריגת אדם אחר שהרי הקם להורגך השכם להורגו וזה באמת נכון...

   במבט אירוני וסרקסטי ובלי לשים לב לכך שספרטה נעלמה אי שם בנבכי ההיסטוריה בעוד אתונה שרדה ושורדת עד ימינו אנו, הילדה הזאת היא הבדיחה הכי עצובה והעדות הכי מרהיבה של בגידת המנהיגים שאינם משכילים לראות את העתיד הרחוק...

   אותו חייזר ממלמל לעצמו בפליאה: "מסכן האיש, מסכנים בני המשפחה, מסכנים שוכני היישוב, מסכן השבט/עם שאינו מבין את הזוועה... אבל הם לא אשמים! איפה המנהיגים... זו הבגידה הכי גדולה עליה דיבר עמוס באותו היישוב לפני אלפי שנים!"

              ואידך זיל וגמור...