על שלוש וארבע גרסאות של "על השחיטה" של ביאליק...
במוצאי חג הפסח תרס"ג (20-19 באפריל 1903) התרחש פוגרום קישינב. המקרבנים היו נוצרים נתיני הקיסרות הרוסית. המעודדים היו השלטונות הרוסיים עצמם. הקורבנות היו בני הקהילה היהודית של העיר. ח.נ. ביאליק כתב את הפואמה "על השחיטה" כמעט מיד אחרי האירוע. השיר פורסם ב"השילוח" ביולי 1903 (העיכוב חל עקב שינויים שדרש הצנזור הממשלתי להכניס בשיר -- הוא הסתייג ממילים בודדות שהתפרשו כביקורת על השלטון). את ארבעת בתי השיר ניתן למצוא ב: חיים נחמן ביאליק, השירים, ערך והוסיף מבואות, ביאורים ונספחים: אבנר הולצמן, הוצ' דביר, תל-אביב, 2004, עמ' 249-248... מתוכם נצטט כאן את המפורסמות: "וארור האומר: נקום!//נקמה כזאת, נקמת דם ילד קטן// עוד לא-ברא השטן"...
ובכן, ללא הכנסת שינויים בשיר -- כמעט!? -- ובלי להיכנס לניתוחים פסיכולוגיים-פוליטיים, ותוך התייחסות לפסקת ההסבר בלבד>>> בבוקרו של יום חג הסוכות, תשפ"ג (7 באוקטובר 2023) התרחש פוגרום עוטף עזה...:
אם במקום המקרבנים נכתוב: מוסלמים, נתיני שלטון החמאס בעזה; ובמקום המעודדים נכתוב: ארגון הטרור חמאס השולט בעזה; ובמקום הקורבנות נכתוב: יהודים ובדואים (ועובדים זרים) אזרחי מדינת ישראל, תושבי עוטף עזה וחיילי צה"ל -- אזי נדמה שביאליק או כל משורר אחר (ישראלי, ערבי או זר), יכול היה לכתוב את הטקסט הזה או מאוד דומה לו, שהרי כמו ביאליק, הוא יהודי אזרח מדינת ישראל שלא חי בפועל בעוטף עזה (ביאליק היה אז תושב פלשתינה ולא בסרביה הרוסית).
על פי אותה מתכונת, נשנה אך ורק את זהות המעודדים על תקן מפקירים ונכתוב: שלטונות מדינת ישראל -- האם גם אז ביאליק או כל משורר אחר, יכול היה לכתוב את הטקסט הזה באותה הצורה והמידה??? יחליט כל קורא לעצמו!
ועל פי אותה מתכונת, אם במקום המקרבנים והמעודדים נכתוב: שלטונות מדינת ישראל (באמצעות צה"ל); ובמקום הקורבנות נכתוב: תושבי רצועת עזה (נשים, ילדים וקשישים - בלתי מעורבים) -- האם גם אז ביאליק או כל משורר אחר, יכול היה לכתוב את הטקסט הזה באותה הצורה והמידה??? יחליט וינמק כל קורא לעצמו ולאחרים?
והיה אחרי תרגיל הסימולציה הזה... ישאלו... אנא אנו באים או יותר נכון לאן אנו הולכים או נגררים?
