שני סבים ונכדה אחת

                              הגיג קשה מיפן הרחוקה -- על עתיד המפעל הציוני 

במהלך ובעקבות ביקור-ניתוק בן שבועיים ביפן הרחוקה כדי להתראות עם בן ואשתו היפנית ושתי נכדות קטנות -- ובתוך מהומת האלוהים במדינתנו אנו... נפלטו על הנייר ההרהורים הבאים בתחושת עצב וייאוש:

שני סבים, נכדה אחת,

עולמות שלושה וסיפור... פשוט?

... לכאורה!?

האחד גבוה, כחוש בלבן סמוק,

פרצוף מקומט ושפם אפור פקוק

סביב שפתיים מכסות שיניים

בצהוב ניקוטין וכתום מעושן...

השני נמוך, רזה, בצהוב לוכסן עיניים,

פרצוף מחייך ודיבור מקשקש...

וביניהם הנכדה בת השש [בפועל בת ארבע] --

בת תערובת... ובת ערובה?

לכודה בשלוש אלה העולמות:

עולם הרעים, עולם הטובים

ועולם הצופים מהצד, יושבי הטריבונות...

על זירת החול שם משוטטת הנכדה

עדיין לא יודעת כי בעתיד... היא

תחפש שלום ושלווה יותר מתמיד.

בין השטנים לבין האלים,

הרי היא בת תערובת

בין שני הסבים, וכל רצונה

לא להיות בת ערובה חרופה

לנוכח עיני הזדון של יושבי הטריבונות

שמנענעים אגודל פעם למעלה ופעם למטה

לפי עניין, חשק או גחמה... כי:

במולדתו של האחד משתוקקים לחיות לנצח

על חרב המלחמה ותפארת המוות...

בעוד אצל השני למדו את הלקח --

לחיות לנצח על חרב השלום ותשוקת החיים...

                          *

הנכדה בהתה ואזינה לשיחה

בין שני הסבים שלצידה ולא ידעה

האם פחד ובזות או תקווה טובה

זלגו משקי דמעתם של השניים?

מה הקשר בין רוה"ם ישראל לקיסר קליגולה? אין קשר!

                האם רוה"ם ישראל בדרך להיות קליגולה הזקן? מה פתאום! זה מופרך!...? 

לאחרונה, משום מה, חזרתי לקרוא את הפרק הרביעי בספרו המכונן של ההיסטוריון הרומאי סווטוניוס, פרק שעוסק בביוגרפיה של קליגולה [סווטוניוס (160-75 לספירה), חיי שניים-עשר הקיסרים, תרגם מרומית: אלכסנדר שור, הוצ' מסדה, תל-אביב, 1955; פורסם במקור ברומא בשנת 121 לספירה]. קראתי וקראתי שנית ולא יכולתי להימנע מחזיון תעתועים שהתעקש לרחף מעל ביצות מוחי -- האם ייתכן שתכונות והתנהגות של רוה"מ ישראל הנוכחי דומים במשהו לאלה של אותו קיסר דאז? לא ייתכן! אבסורד! מופרך! לא יעלה על הדעת... שהרי מדובר בתקופות שונות, משטרים שונים, תרבות שונה, גיל שונה ועוד כהנה וכהנה הבדלים מהותיים... איך אפשר להשוות דיקטטור מטורף דאז למנהיג נבחר במשטר דמוקרטי ליברלי ???

גאיוס יוליוס קיסר אוגוסטוס גרמניקוס (41-12 לספירה) המכונה קליגולה היה הקיסר השלישי בתולדות רומא הקיסרית ושלט בה בין מרץ 37 ליונואר 41 לספירה. הוא נרצח כשהוא בן 29 על ידי הפרטוריאנים שלו. כינוי החיבה קליגולה ניתן לו על ידי חייליו של אביו, גרמניקוס המצביא הרומאי המהולל, ומשמעו "מגף קטן".

ובכן, דליתי מתוך התיאורים של ההיסטוריון את התכונות וההתנהגויות של אותו קליגולה לפני ובעיקר במהלך שנות שלטונו, והרי הם לפניכם, הקוראים, בראשי פרקים:

"אינטליגנטי; פיקח וערמומי כנחש; נצלן ושורדן ללא ליאות; שחקן מבטן ומלידה; חנפן חסר מעצורים; אטום רגשית כולל לבני משפחתו הקרובים; מייחס לעצמו הישגים לא לו וללא קשר לשקר או אמת; כולם רודפים אותו; מוכן להקריב הכל למען כבוד, עושר ובעיקר כוח; מעריץ עצמו ללא מעצורים.תחילת שלטונו בישר טובות אך בהמשך כונה "מטורף" על ידי הרומאים כשהוא מנפץ פעם אחרי פעם כל טאבו אפשרי דאז [אז כדי להיפטר ממישהו לא מפטרים אלא שוחטים או מגלים לארץ גזרה] כמו למשל:הכרזה על עצמו כאל! המלצה למנות את סוסו לקונסול!..." -- המגף הקטנצ'יק הפך למגף גדול ודורסני.

קורא יקר! בניקוי ההבדלים בין רוח התקופות, הגיל והתרגיל... האם בכל זאת ייתכן ויש קשר בין רוה"ם ישראל לקליגולה דנן?